בס"ד
ה"מָפְחֶדֶת". מילה משפחתית לתאור מקום חשוך ברמת מגשימים. מקום די מרכזי, בין הגנים למקלט ציבורי, שאם עוברים אותו, חוסכים קצת זמן בהליכה מבית הורי למגרש הכדורסל. לא תמיד בחרנו לקצר את הדרך…
"אז מה זה בעצם פחד? ולמה אנחנו כל כך מפחדים? במשפט אחד, פחד הוא מנגנון הגנה. פחד הוא מערכת שהאבולוציה שתלה בנו וחיזקה בנו, שהמטרה שלה לחלץ אותנו ממצבים שמסוכנים לנו, ולמנוע אותנו מלהיכנס אליהם... לכן, הברירה הטבעית בררה את מערכת הפחד או החרדה במוח שלנו כך שהיא תעבוד טוב מאוד, אפילו קצת יותר מידי טוב… ללמוד לפחד קל מאוד, ללמוד להתגבר על הפחד הזה קשה מאוד. זה לוקח הרבה זמן, זה לוקח הרבה כוח רצון וכו'..
[יורם יובל, פסיכולוג וחוקר מוח, אתר פסיכולוגיה עברית]
לפסיכולוגים יש הרבה פרנסה ממנגנון הפחד, אבל הפחד משרת גם לא מעט בעלי מקצוע אחרים. מפקדים בצבא, שוטרים, רופאים ויש להודות גם הורים ומורים (עדיין??). את מנגנון ההגנה החזק והחשוב הזה מנצלים אותם בעלי מקצוע בדוגמאות הנ"ל, כדי לשמור על משמעת צבאית, על הסדר הציבורי, ועל הסכמה לפעולות רפואיות וחינוך.
הבעיה הקשה מתחילה, כמו בהרבה מקרים, כאשר משתמשים במנגנון הזה באופן לא מוסרי. התשתית לכל הסבל שעבר על העם היהודי הוא ביצירה של פחד מפנינו וכשמשהו כל כך מאיים עליך, יורדות העכבות המוסריות ומכאן ועד לפוגרום הדרך קצרה. היהודי הוא קודם כל שונה ומוזר (שזה כבר מפחיד) ואז הוא גם רוצה להשתלט על העולם, מנצל את העמים ואם כבר הגענו לכאן, הדרך להאמין בזה שמצות מכינים עם דם של ילדים נוצרים, כבר לא כל כך ארוכה (קצת לא מסתדר עם המנהג לאכול מצה עם שוקולד, אבל…)... הפחד הוא מנגנון כל כך קמאי, ראשוני, טבוע עמוק בנפש האדם, ולכן הוא משפיע על כולם. פרופסורים, רופאים וטייסים מפחדים ויכולים להיות מובלים על ידי הפחדה, בדיוק כמו כל אחד אחר.
נראה כאילו שיח הפחד שולט עכשיו. פחד מהממשלה, פחד מבית המשפט, פחד מהשכן שלי. לצערי, אני חושב, שיצרני הפחד עובדים עלינו כבר עשרות שנים. עכשיו הם "רק" קוטפים את הפירות בנחת. מהצד האחד, "כל שינוי בהלכה ובחברה הוא פוסט מודרנה שתביא להתפרקות כל הערכים ועל כן להלחם בכל תופעה החורגת מהגבולות הישנים!!!" ומצד שני, "הדת תחזיר אותנו לעולם ברברי וחשוך שבו אין זכויות לנשים שגם ימתינו בתור לטיפול רפואי אחרי גברים!!!".
אבל זה לא פוסט נחמד על סימטריה שתקרא את כולנו לשבת, לשלב ידיים ולהפסיק לריב (זה כמובן יהיה לא רע, אבל נהיה מציאותיים). אני חושב שהשימוש בפחד, אמנם נעשה מכל צד אפשרי, אבל הפחדה מגמתית ויצירת תדמית של "שונה" נעשית כבר עשרות שנים כנגד הציבור הימני ובעיקר זה הדתי. הוא התבשל לאט, צחקנו גם אנחנו ב'ארץ נהדרת'. וכמו סוכן רדום שקיבל אות הפעלה הוא קם בכל הכוח. סוחף איתו אנשים מכל שכבות העם האפשריות. ובוודאי שהוא ישפיע רבות בבחירות הקרובות. אז למה לעצור כזה סוכן טוב?
אני מאוד מקווה שהוא לא יפיל בקרבנו חללים רבים מדי..
"הם מ-פ-ח-ד-י-ם" הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו בשנת 99'. הוא צדק. הם מפחדים. ואפשר לרדת עליהם הרבה. וכן, הם מנצלים את הפחד לעשות דברים שלא ייעשו. הכל נכון. השאלה היא איך מפרקים את הפחד הזה. איך כל אחד ואחד ברמתו, עד ראש הממשלה בכבודו ובעצמו, לוקח אחריות ומנסה לפרק את הפחד ולא להמשיך ולהעצים אותו. בגדול, אפשר לומר כי הטיפול בפחד הוא להעביר את האדם ממצב רגשי למצב שכלי. קל להגיד קשה ליישם. קשה ליישם על ילד שחש שחרב עולמו בגלל מצב חברתי, קשה ליישם על נפגע חרדה בודד אחרי נפילת טיל ובטח שקשה ליישם על ציבורים שלמים. את הפתרון הזה יש להמשיך לעשות ולהשתדל ..
לרב קוק, בספר 'עקבי הצאן' יש פרק המוקדש לנושא הפחד (די קצר, ממליץ לקרוא את כולו, גם אם לא מבינים הכל, המנגינה שם ברורה) והרב פותח ואומר:
"הפחד הנפרז הוא נוטל את זיו החיים של האדם ושל כל החי המרגיש. אין דבר רע ואכזרי בעולם דומה לו. הוא מגדיל את כל הרעות יותר באין ערוך ממה שהם, ומאפיל את זוהר כל הטובות, בחתירתו אשר יחתור מתחת לאשיותיהן להגזים ששם צפונה רעה, תחת הטוב הגלוי."
כן, עד כדי כך. אנחנו חווים את זה היטב..
בסוף הפרק הוא מנתח את הגורמים לפחד ואת הטיפול בו:
"באחרית הימים בעקבא דמשיחא… הנה ראשית כל ההכשרים היא הסרת הפחד העודף של המחשבה מתוך הנפש הכללית, ביחוד מתוך נפשותיהם של היחידים המצוינים, החנונים בשכל טוב, בכשרון של קדושה וצדק, והם הנם היותר נלקים בפחד וחולשה, הדחיפה לזה היא ע"י הכח ההפכי, - כח החוצפה שהוכרח להתגבר בעת הזאת, שבמקום שמתגלה אין שם שום פחד; אע"פ שבא מצד השפל, מצד השכרון והמהומה, הרחוק כרחוק שמים מארץ מאותה הגבורה* הבאה מברכת שמים של עושר הנשמה וחזקת צדקתה, מכל מקום הוא פועל בכחו העז לקחת ממנו את החלק הטוב, את נצוצי הקדושה, את הפנים היותר תוכי - מניעת הפחד המחשבי מפני העז המובטח הצפון באוצר חיינו, ואז תקבע הגבורה* במשבצת הקדושה, והמחשבה תפריח. "אל תיראי כי לא תבושי, ואל תכלמי כי לא תחפירי, כי בושת עלומיך תשכחי, וחרפת אלמנותיך לא תזכרי עוד" [ישעיהו נ"ד, ד'].
*במילה " גבורה" הרב רומז לדברי הרמב"ם [שמונה פרקים, פרק ד'] כי הגבורה היא המידה הנכונה בין אדם ללא פחד לאדם המפחד תמיד.
זה אולי יישמע טפשי, אבל ההמלצה למלחמה בפחד, היא… לא לפחד. הרב פונה למנהיגי הקהילות שהובילו את הקהילות בפחד וקיבלו תגובת נגד של חוצפה שלא מפחדת מהם. חוצפה, שבסופו של דבר גרמה לכך שכן יפחדו מאותם מנהיגים, רבנים ומכל מה שהם מייצגים. מורה להם הרב קוק, קודם אתם אל תפחדו. קודם אתם תעברו למצב שכלי. יש לכם הבטחה אלוהית! תהיו בטוחים בדרך, אל תָּרְאוּ פחד, תסתכלו על האחר בלי פחד. תקבלו אותו. התגובה תהיה שהפחד מצד אחד והלוחמנות מצד שני, תביא לגבורה מאוזנת. כל אחד בדרכו.
הרב מטיל את האחריות על המנהיגים. כל אחד מנהיג בעצמו, אפילו אם רק את עצמו. להסתכל על האחר בעיניים ולנסות להפסיק לפחד.
שבת שלום,
איתן.
תוספת למיטיבי לכת:
הרב קוק מביא פסוק מנחמות ישעיהו. השבת נקרא את הראשונה בהפטרות הנחמה שעל שמה נקראת השבת, "נחמו". בהפטרות אלו יש מוטיב של הקריאה לא לפחד. באחד הפסוקים היותר מפורסמים מהפטרה זו, שגם הולחן נכתב:
"עַל הַר גָּבֹהַ עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלָ͏ִם הָרִימִי אַל תִּירָאִי אִמְרִי לְעָרֵי יְהוּדָה הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם" [ישעיהו מ'].
מגיע לך, מתאים לך לעלות על הר גבוה. ומשם, אל תפחדי, להרים את הקול ולספר, וללמד ולקרוא לכולם להצטרף לערכים, לגודל. מנקודת מבט גבוהה, ממצב של חוסר פחד, אפשר לראות איך המאורעות הם גילוי אלוהים.
מ"ש רש"י ז"ל הירא כשמטריחו יותר מדאי מניחו והולך. וקשה הלא ירא. ואיך מניחו. ולפי שכל אנושי נראה שיותר נשמר האדם ע"י היראה. הגם כי לא באנו לאהבה שלימה וא"י להעיד ע"ז. מ"מ אפשר לפרש ברש"י שכשמטריח האדם בתפלותיו ובקשותיו להש"י. כשעובדו מאהבה עושה לו כל רצונו. אבל ביראה מניחו כו' כנ"ל [שפת אמת, ואתחנן, תרל"ד]:
לפי השכל האנושי, אומר ה'שפת אמת' הפחד הוא גורם מניע טוב יותר. לכן, איך יכול להיות שהפחד מהבורא יביא לעזיבתו? עונה ה'שפת אמת' והופך את סדר הדברים. לא האדם הוא זה שיעזוב, אלא, לכאורה הקב"ה יעזוב את מי שעובדו רק מתוך פחד. והנה עוד טיפול או היפוך לפחד, האהבה. כשאתה אוהב מישהו, אז, באופן מפתיע, הוא 'עושה לו כל רצונו'. אפילו עם השוני, אפילו עם כל המורכבות.
