בס"ד
יש כאלה שעושים ויש כאלה שמתלוננים. זאת החלוקה הבסיסית. אחר כך כבר אפשר לדון מה ואיך עושים. אפילו נראה לי שקיים איזה מתאם בין כמות התלונות לכמות העשייה, כך שככל שאתה עושה פחות אתה מתלונן יותר ולהיפך. מי שלא רואה את התמונה השלמה, את מגוון השיקולים ובעיקר את מה שעושים בשבילו, מתלונן. התלונה יכולה לבוא מתוך חוויה של תסכול ותחושה שלא סופרים אותי במקרה הטוב ובמקרה הפחות טוב התלונה באה מתוך עין רעה על הטוב שעושים בשבילי מתוך זלזול וחוסר הערכה, עין רעה המסתכלת על זה שעושה כאחד שבא לעשות רק לעצמו.
מצב זה יכול לתסכל את העושה. ובאמת, כדי להיות אנשים המנהיגים את הציבור, לפעמים צריכים להיות כל כך מלאי אמונה עד כדי איזושהי קשיחות מן הקולות העולים מהשטח. הקשיחות הזאת יכולה גם להפוך מנהיג לקשה לב עד כדי שכחת התפקיד של ההנהגה ומי אמור לשרת את מי, אבל מעטה דק של קשיחות נחוץ כדי להמשיך ולעשות באמונה שלמה למען האחר והכלל.
אני חושב שאחד האתגרים הגדולים של מנהיג היא התמודדות עם העין הרעה. עם סטירות הלחי שאתה מקבל בזמן שרק באת לעשות טוב. וגם אם טעית, לא למענך עשית. ועם הצריבה הזאת על הלחי, אתה צריך להמשיך ולעשות, לטפל בקשיחות במה שצריך, מתוך לב רך לַכֹּל ולְכֹל קול.
במדרש וירא בלק נוח לרשעים להיות סומין כו'. העניין הוא כי אמרו כסה את עין הארץ שבני ישראל אין מניחין לאומות לקבל ההארות הבאים משמים. אבל לא אמרו אמת ולא רצו האמת. כי אדרבה על זה נבראו בני ישראל שיקבלו הם ההארות ועל ידי זה ימשיכו קצת הארות גם לכל אומה כפי חלקה. וגם זה נכלל בפירוש מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית. בטובו אלו בני ישראל כמה שכתוב יבוא טוב [משה] ויקבל טוב [תורה] מטוב [מהקב"ה] לטובים [בני ישראל] וכל אלו נכללו בפירוש בטובו וכן כתיב וירא אלוהים את האור כי טוב...ויבדל.. שעל ידי ההבדל יכולים להשתמש באור ועל ידי ההסתר שבני ישראל מסתירין האור מאיר גם להם… [שפת אמת, בלק, תרמ"א]
בלק טוען כי בני ישראל באו להחשיך את העולם. את כל האור הם לוקחים לעצמם ומכסים את עין הארץ. לכאורה יש אמת בדבריו. בני ישראל, עוד ממצרים, מופלים משאר האומות, לא מתערבבים בהם, זוכים לקבל הארה ישירה בכל ניסי המדבר ומקבלים את התורה. מה מזה נשאר לאומות? בלק טוען כי שום דבר וכי בני ישראל בעצם גונבים את האור מהעולם.
נשמעת טענה מופרכת? הטענה הזאת חזרה לאורך כל ההיסטוריה ואם נתמצת אותה למשפט נוצרי אחד "הרגתם את אלוהים". האמת, יש בזה משהו. אנחנו באמת עומדים בין האור ובין שאר האומות, כך שלאומות מגיע קצת פחות. לא פייר? אולי (אפשר להצטרף). אבל העשייה הזאת, אור הזרקורים הזה, מחייב לא פחות מאשר מחייה. לעמוד באור הזה, להיות מחויב לדרך לא מתפשרת ולהיות אחראי לתיווך של האור הזה לעולם, התפקיד הזה של עם ישראל תובעני מאין כמותו ושילמנו בגינו לא מעט מחירים.
לאומות העולם יש אפשרות להסתכל עלינו בעין רעה כמו שעשה בלעם. אדם שיכול היה לראות את האור בעצמו ולקחת אחריות על הבאתו לאומות העולם ובחר לעצום עין. בלעם בחר שלא לעשות זאת, מתוך עינו הרעה, גם בלק בחר שלא לעשות זאת, גם אם מתוך פחד. על אף כל מה שחווינו מבלעם, בלק ודומיהם לאורך כל ההיסטוריה, עדיין חובת ההנהגה עלינו. עול ההנהגה עלינו. מתוך קצת קשיחות, מתוך כוח עמידה ולא מתוך רפיסות ומוסר נוצרי, אנחנו צריכים לעמוד איתן מול אומות העולם ולעשות את תפקידנו, בהקמת מדינה לאומית לעם היהודי שממנו תצא תורה, גם בשבילם.
שבת שלום,
איתן.
