בס"ד
עולם הטבע משתנה בתהליכי אבולוציה איטית, מוטציה אחר מוטציה, עשרות ומאות של מיליוני שנים. עולם הטבע מתקדם בתהליכי רבולוציה, מהפיכות. "פתאום" בכמה עשרות או מאות אלפי שנים נוצרים יצורים חדשים, מתחלפות שרשראות המזון וטורפי העל העומדים בראשם. עד שהגיע טורף העל הגדול מכולם, ההומיאוספיאנס, האדם החושב, מין ביולוגי שקיצר את הזמנים של השינוי ושל ההתקדמות. לפני כ-6,000 שנה התארגן האדם במבנים חברתיים מפותחים ופיתח דרכי תקשורת משוכללות יותר (ואם למישהו המספרים הפריעו עד עכשיו, אז הנה, המספר האחרון נותן רמז לתשובה, אבל כרגע זה לא הנושא).
גם האדם החושב התקדם בתהליכים איטיים מצד אחד ובקפיצות מצד שני. אבולוציה ורבולוציה. אל מול שנים ארוכות שנדמו כאחידות ומבלי יכולת לצאת מהמצב בו נולדת, הגיעו מהפיכות ששינו את הכל. מהן, המהפכה החקלאית שהביאה לייצור מזון רב יותר שאפשר גם התפתחות חברתית ותרבותית מואצת, המהפכה התעשייתית שהביאה לתיעוש והתקדמות ושינויים בתחבורה, תעשייה, חברה, אקולוגיה ועוד. ולפני כ-70 מהפכת המידע. המצאת הטרנזיסטור, המחשב והאינטרנט. במזן שלנו, בכל יומיים, נוצר יותר תוכן מאשר כל הזמן משחר האנושות ועד שנת 2,003. תקצר היריעה מלתאר את השינויים וההשלכות של המהפכה הזאת על מגוון כל כך גדול של היבטים חברתיים, כלכליים, רפואיים, אתיים ועוד ועוד
(איך המהפיכות האלו השפיעו על חברות שונות? מדוע המערב מפותח יותר מהמזרח ומאפריקה? ממליץ לקרוא את הספר "רובים, חיידקים ופלדה" מאת ג'ארד דיימונד. (נמצא בספריית האולפנה).
מתוך ההקדמה הזאת, אפשר לצאת ולהרחיב באלפי דרכים שונות. אני רוצה לכתוב על פרדוקס הידע ועודף הידע. כמעט כל הידע הקיים בעולם היום נגיש לכל ילד המחזיק בכיס טלפון נייד המחובר לאינטרנט ועם זאת, כך נראה, הידע רק הולך ומתרחק מאותו הילד. כמויות עצומות של חומר גלם קשה לעיכול. קשה לעיכול לא רק במובן של איסוף המידע הרב לצורך לימוד והבנה, במובן של יכולת ה"אריזה" לכדי הבנה קוהורנטית של הידע, אלא, גם, ובעיקר, ביכולת למצוא את האמת. אם בעבר, מה שבעל הסמכות והידע אמר נחשב כאמת, היום, לכאורה, מוטל ספק בכל דבר ובכל אדם. מידע סותר ודיעות מנוגדות נלחמות על תשומת הלב שלנו, "קופצות" לנו למכשירים, נלחמות לנו על התודעה.
כהורה וכמורה, התפקיד שלי ברור לי והוא מורכב מאי פעם. לימוד המיומנויות למציאת המידע, איסופו ועיבודו. לימוד החשיבות בהטלת הספק בכל דבר מצד אחד ובמציאת הנתיב לאמת מצד שני. ואם בהיבט של ידע מדעי הדבר לא פשוט (כיצד נוצר העולם? מהי הדיאטה הבריאה ביותר?), קל וחומר בהיבטים היסטוריים, חברתיים ומוסריים, שם נראה כי היכולת להכריע בין העולמות המנוגדים קשה עד בלתי אפשרית. מהפיכת הידע, יחד עם מהפיכות חברתיות (מודרניזם, פוסט מודרניזם…) מביאות את האדם, לפעמים אפילו דוחפות את האדם, להפסיק להאמין בטוב וברע מוחלטים, באמת אבסלוטית.
לאבחנות מדעיות, לכאורה, קל יותר להגיע. מבלי להכנס לפילוסופיה מתוסבכת, יש יותר כלים לבחינת הידע, למציאת האמת שנחשפת שלב אחרי שלב (לפחות, כל עוד גורמים מחוץ למדע לא מתערבים…). לאבחנות בתחום האמת - שקר, טוב - רע, בעולם המוסרי קשה יותר להגיע. אני רוצה לומר שהשלב הראשון הוא להאמין בשכל שזה קיים. שיש אמת. שיש שקר. שיש טוב. שיש רע. ותפקידנו לעשות הכל כדי להבחין ביניהם. בעניינים האלה לא לקבל את התחום האפור. נכון, בתוך רע יש טוב, בתוך טוב יש רע, אבל האבחנה היא לפי הכיוון, לפי המטרה. אני מחויב לקבל החלטה ברורה בנוגע למה שאני בוחן, בנוגע למה שאני מתכוון לעשות ועושה. או שזה טוב, או שזה רע. אין אמצע. זה לא בהכרח הופך את ההחלטות לקלות יותר, אבל, בתוך כל הבלגן הזה, יש לי אפשרות לחפש את החוט, את הקו שידריך אותי.
בספורנו פי' פשוט בפ' ראה כו'. כי אין לאיש ישראל דרך ממוצע רק לידע אם יקבל עול מ"ש [מלכות שמיים בכל מעשיו למסור נפשו לה' אחד. הברכה. ואם לא כן. הקללה ע"ש. ויש לפרש ג"כ תיבת לפניכם כמ"ש הרב הק' ז"ל מפרשיסחא על פסוק ואלה המשפטים כו' תשים לפניהם. להיות משפטי ה' קודם להוית האדם וחביבים מהויתו ע"ש. כן ג"כ להיות הסתכלות זה בב' הדרכים קודם הוית האדם. וגם כפשוטו קודם כל מעשה להסתכל היטב שיהי' בדרך הטוב לש"ש [לשם שמיים]. ואז יזכה לראות איזה דרך הטוב כמ"ש רמב"ן ז"ל ע"פ הדבר אשר יקשה כו' תקריבון אלי כו' ע"ש בפ' ואתחנן [שפת אמת, ראה, תרל"א]:
"ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". אין דרך ממוצע אומר ה'שפת אמת' בעקבות פירוש הספורנו על הפסוק. אין מקום לפילוסופיה והתחכמות. תבחר. טוב או רע. קודם כל הפנמה של הרעיון הזה. מתוך זה עולה השאלה, איך אפשר להבחין בתוך העולם המתוסבך הזה, בתוך המציאות המורכבת הזאת, בין הטוב ובין הרע.
עונה ה'שפת אמת', תבחר את נקודת המוצא שלך. תלמד ותבין מהו הטוב ותשים לנגד עיניך לעשות את הטוב. ואז, בתפילה גדולה, להבחין בין יום ובין לילה, תִּרְאֶה את הדרך, תבחין בחוט השני שיובילו אותך בבחירות שלך, במעשים שלך מתוך התבוננות מפוקחת בכל העולם הגדול והנפלא הזה.
שבת שלום,
איתן.
