בס"ד
ערב יום הכיפורים / זלדה
בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים
הִפְלַגְנוּ
מִנִּסְיוֹנוֹת שֶׁתַּמּוּ אֶל נִסְיוֹנוֹת שֶׁהֵחֵלּוּ.
עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים הָיָה לָנוּ
רֵאשִׁית הַזְּמַן
כָּל נִדְרֵי וֶאֱסָרַי וּשְׁבוּעֵי [...] וּדְאָסַרְנָא עַל נַפְשָׁתָנָא. מִיּוֹם כִּפּוּרִים זֶה עַד יוֹם כִּפּוּרִים הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. בְּכֻלְּהוֹן אִיחֲרַטְנָא בְהוֹן, כֻּלְּהוֹן יְהוֹן שָׁרָן… [מתוך 'כל נדרי', תפילה בערב יום הכיפורים]
אנחנו סוחבים על עצמנו הרגלים. בונים מסלולי חיים ברורים, נוחים. יותר קל ככה, יותר פשוט, יותר מקצועי, יותר מובן. מאוד חשוב. לדעת מי אתה, מהם הכוחות, היכולות, המיומנויות והתשוקות. תדע מה ללמוד - תדע מה לחשוב - תדע מה לעשות. תמצא את המסגרת. תשהה בה. אל תקפוץ ממקום למקום.
בנית מסגרת. מצאת מקום. תפסת, בזכות ולא בחסד, עמדה. זורם עכשיו יותר בנחת. 'לרוות נחת'. לפעמים, לא יכול לסבול, את הנחת. את הרוויה. מים עד נפש. גבול דק, בין מקום נכון, שלמות, למחנק. בין כלי יפה שבנית, לבין הצורך לשבור אותו, קטן מדי. לא מתאים. לא להשאר באותו מקום. לפחות במחשבה. לא להיות שבוי בתוך המוח שלך, אותן דיעות שלא זזות, גם כשהכל מסביב מתהפך. לאפשר לעצמך, להתחדש.
קשה לצאת מתיבת התהודה המהדהדת את הרעיונות והמחשבות שלך. כמובן, זה לא קורה לי, רק לצד הפוליטי / חברתי השני. לא קל להיאבק בתיבת התהודה. לא קל אפילו לפקפק בה, שלא לומר לשבור אותה. קשה לי מול חבריי המהדהדים רעיונות, שנראים לי אטומים אל מול המציאות, שבעיניי, צועקת להם בפנים. מתאמץ להיות פתוח כלפי חוץ, מקווה שמצליח, שגם אני לא שבוי, כדי לעשות עוד צעד אל עבר האמת. שלנו. שלי.
ערב יום כיפור. אי אפשר להכנס אל היום הקדוש, להטהר, לשוב, להתכפר, ללא שבירת תיבת התהודה של ההרגלים מהשנה האחרונה. ה'נדרים', ה'שבועות' וה'אסרים' שאסרתי בהם את מחשבותיי וידיי. בלי האומץ להיות חשוף, במקום לא מוכר, לא תוכל להסתכל פנימה, באמת, ביום הזה, ולשוב, בחזרה, אל מי שאתה.
שבת שלום ובשורות טובות,
איתן.
*ותודה לליטל מור על המאמר שנפגש עם הנפש שלי בימים אלו של נסיונות התחדשות.
אלה הד' פרשיות שקלים וזכור ופרה וחודש. נראה כי ה ב' פרשיות אחרונות הם כענין הראשונים עפ"י הפסוק לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי. ושקלים הוא נדיבות הלב וזוכין עי"ז [על ידי זה] לרוח חיים כי לעולם יש נקודה בכל נפש ישראל להשי"ת [לה' יתברך]. וע"י התעוררות זאת הנקודה אף שאינו בתיקון השלימות זוכה לרוח. ואח"כ צריך האדם לשוב לתקן הנדיבות שיהי' בטהרה בלי תערובות פסולת. ואז זוכה להתחדשות הרוח. כי הכלל שכשיש קצת הרגשה לאדם צריך לבוא מזה לתשובה כי הוא התעוררות משמים לתשובה ולא לבוא ח"ו לידי גבהות. וכשזוכה לשוב עי"ז זוכה אח"כ להשיג עומק הרגש הראשון כראוי. כי בפעם הראשון אינו מתקיים עוד כמאמר שנה הכתוב לעכב. ובכל עת שצריכין להתחדשות צריכין מקודם לדבק בנקודה הקטנה כמו שהיא וכשזוכה להפיק רצון מה' אז ישוב בתשובה ויתחדש רוח חיים בקרבו והוא ענין הד' פרשיות ודו"ק [שפת אמת, פרה, תרל"ו]:
יש כאן תהליך, אומר ה'שפת אמת'. כדי להגיע אל 'לב טהור ברא לי אלוהים ורוח נכון חדש בקרבי'. הכנה לקראת השנה החדשה המתחילה בניסן. שיפה ושונה תהיה השנה. שתוכל להתחדש. 'לחדש רוח חיים בקרבו - והוא עניין ארבע פרשיות'. זו המטרה החינוכית שלהם. שתוכל להתחדש.
תסתכל על עצמך, רק מטבע קטן של חצי שקל. תעשה איתו, איתך, את הדבר הגדול של נדיבות, תתן אותו, אותך, אל הכלל. תזכה לרוח, לזיכרון, להבדלה בין טוב לרע. אז תזכה גם לראות איך מתגברים על הרע מכל, איך אפשר, לִפְרוֹת, לגדול, להתגבר אפילו על המוות. נולדת מחדש, תינוק הנושא את זיכרון העבר, גדול וחדש.
