בס"ד
רוצה לדבר על זה?
לא ממש.
מי באמת ירצה??
שוב לראות, להריח, לשמוע, בושה, אשמה וחוסר אונים.
עדיף, לשים בכספת, מנגנוני הגנה, אז אני לא יכול ועדיף שלא.
וחוץ מזה, שבאמת, לא חייבים לעשות הכל, ומי לא נמנע ממשהו בחיים שלו?
טראומה. נושא כל כך מדובר בשנתיים האחרונות. וחשוב שימשיך וידובר. בזהירות ובכבוד הנדרשים ובמיוחד באחריות. טראומה נפשית מוגדרת כתגובה המתרחשת לאחר אירוע אשר נתפס כמאיים, פיזית או פסיכולוגית, על האדם או על אחרים משמעותיים לו, ואשר היה מלווה בחוויה של חוסר אונים. כמו בכל טיפול רפואי, גם בטראומה ישנם מגוון טיפולים, החל מטיפול של עזרה ראשונה (לדוגמה מודל מעש"ה) ועד לטיפולים מתקדמים. אחד מהטיפולים האלה נקרא 'חשיפה ממושכת' שהרעיון המרכזי בו, הוא דווקא לאפשר למטופל להיחשף שוב ושוב אל הסיפור הטראומטי באופן מבוקר, ולעבד אותו, בצורה כזו, שתשנה את התפיסה של המטופל על הסיפור ועל עצמו ומתוך כך ישתפרו התסמינים הקשים המלווים נפגע טראומה, הנובעים מאותה תפיסה של טראומה. הטיפול שייך לקבוצת הטיפולים הקוגנטיביים - התנהגותיים (CBT), נחשב יעיל, אבל לא פשוט ויש לו אחוז נשירה יחסית גבוה.
ועוד לפני הטראומה. והטיפולים. רובנו חיים בתרבות של מבט החוצה. לקנא, לחמוד, להאשים. למדוד את עצמי בסרגלים שלקוחים מעולם אחר, למדוד אחרים באמות מידה מהפנטזיות שלי. 'טראומה' תרבותית. חיים בתוך בועות. קשה לצאת מזה, כשהסיפור, הנרטיב, לא משתנה. אז, זה לא מספיק, האומץ להסתכל פנימה (אם כי צעד ראשון חשוב ומשמעותי). גם פה, צריך לשלב מרכיבים קוגניטיביים והתנהגותיים. לאמץ את החשיבה, את הבקרה, לבדוק את ההתנהגות. ומישהו. שיעזור לי לספר את הסיפור. הסיפור שהוא באמת שלי. אבל, באופן שיאפשר לי גם להבין את מי שהוא לא אני, ומחדש, יאפשר לי לראות, אותי.
רוצה לדבר על זה?
שבת שלום ובשורות טובות,
איתן.
בפסוק עשה לך שרף כו'. במשנה וכי נחש ממית כו' מחי' אלא בזמן שמסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין לבם לאביהם שבשמים מתרפאין. וקשה היה צריך להיות הסתכלות לשמים בלבד למה נחש נחושת. אכן באמת הי' הנחש מסוגל לרפואה זו ששם הקב"ה בו רפואה זו וכמ"ש רמב"ן ז"ל שדרכו של הקב"ה למתוק מר במר לכן אף שדרך הטבע מי שנשוך מכלב ורואה אותו מזיק לו יותר שם הקב"ה כאן להיפוך שע"י הראי' יתרפאו ע"ש. אעפ"כ זה הרצון שבהיותו עוסק ברפואה הגשמיי יסתכל ויהי' לבו לשמים ע"י שמיישב עצמו וכי נחש מחי' וזה שאמר מסתכלין ומשעבדין לבם. פי' אף שהם רחוקים מעולם העליון ועוסקים בטבע אעפ"כ ישעבדו לבם פי' להסתכל לשמים ולהראות שחפצים לצאת ממאסר עוה"ז והטבע ולהתדבק בו ית'. וזהו עשה לך שרף הוא התלהבות האדם לדבוק בו ית' כנ"ל [שפת אמת, חקת, תרל"ו]:
ושוב, כמעט מגיעים. ושוב, לעשות סיבוב. כמו לפני כמעט 40 שנה. הטראומה מתפרצת בלי קשר למציאות. ואין לחם!! (?) ואין מים!! (?) ולמה יצאנו (כשהייתם ילדים) ממצרים?.
הַמּוֹלִ֨יכְﬞךָ֜ בַּמִּדְבָּ֣ר ׀ הַגָּדֹ֣ל וְהַנּוֹרָ֗א נָחָ֤שׁ ׀ שָׂרָף֙ וְעַקְרָ֔ב וְצִמָּא֖וֹן אֲשֶׁ֣ר אֵֽין־מָ֑יִם הַמּוֹצִ֤יא לְךָ֙ מַ֔יִם מִצּ֖וּר הַֽחַלָּמִֽישׁ׃
ובמידה כנגד מידה מגיעים הנחשים. אם אתם לא רואים איך אתם הולכים בטוב ובשלווה במדבר, מקבלים מזון ומים ולא רואים נחשים, אז בבקשה, הנה נחשים. שרפים. נושכים וממיתים. עם רב מישראל. ולאחר בקשת הסליחה, משה מגיש את התרופה. נחש נחושת.
שתי שאלות מעלה ה'שפת אמת'. הראשונה, אם המשנה המתארת שעצם המבט לשמיים הוא המרפא, אז, בשביל מה נחש? שמשה יגיד להם להביט למעלה ולכוון ליבם לאביהם שבשמיים, נחש עלול אפילו לבלבל, על גבול העבודה זרה (זה בדיוק מה שקרה בימי חזקיהו והוא כתת אותו).
השאלה השנייה היא מדוע עם נחש? הלא הוא מקור הטראומה והכאב!
התשובה לשאלה הראשונה היא, לאותם האנשים שצריכים להחליף 'דיסקט' (או תוכנה / קוד למי שלא מכיר מה זה דיסקט), לאותם אלו שצריכים לעבור מהנהגה ניסית של מדבר להנהגת ארץ ישראל. יש רופאים. יש תרופות. נתתי להם את הכוח. אם כואב לכם הראש, לכו לרופא.
התשובה לשאלה השניה היא שהקב"ה 'ממתק מר במר'. טיפול בטראומה דרך החשיפה לטראומה, בתיווך משה רבנו, היא הדרך שהקב"ה מלמד את בני ישראל, שהנחש, הוא… נחש. והשינוי הפנימי שאתם תעשו, התפיסה שלכם אותו, מה שאתם תראו בו, היא זו שתקבע אם תרפאו. הרי מה שהם ראו בנחש, זה בעצם מה שהם ראו בעצמם. לחשו, נשכו, שרפו כנגד משה והקב"ה. ואם יראו בעצמם נחש - שרף, אש מתלהבת לעשייה, לדבקות, להתלהבות, זו תהיה הרפואה. משה צריך לעורר, להעלות על נס, להרים, לעודד, להוביל, את שינוי המבט למעלה, כל אחד צריך לעשות בעצמו.
