הפרסומות בעידן הכפר הגלובלי והפתיחות, צועקות לך להיות אתה, להיות נאמן רק לעצמך! ולכן... תשתה קולה כמו כולם ותשתמש באותו בושם כמו כולם...
נכון, שבזמן שלנו יש מדיה חזקה ומשוכללת, אבל תופעת העדר היא תופעה עתיקה הקיימת משחר ההיסטוריה ורק אנשים מיוחדים ידעו ברגע האמת ללכת נגד העדר ולא כי ההליכה נגד העדר היא אופנתית, אלא, כי זהו צו מצפונם. בדרך כלל אנשים אלו סיכנו את חייהם ואף איבדו אותם...
במגילה אנחנו פוגשים שתי דמויות כאלו, ושתי ומרדכי. מגילת אסתר היא מגילת סוד מלאה רמזים וננסה בכמה מילים לחשוף מעט מסוד שני אלו.
ושתי - מסרבת באופן לא ברור לאחשורוש כאשר העונש די ברור לה. אז למה? כי כנראה היה ברור לה שאחשורוש וחבריו לא רוצים רק לראות אותה. הדבר רמוז במילים הדומות בין ושתי ליוסף:
ושתי: טובת מראה, המלך מבקש להביאה, ושתי ממאנת, ושתי נענשת.
יוסף: יפה מראה, אשת פוטיפר מבקשת שיבוא אליה, יוסף ממאן, יוסף נענש.
המגילה אם כן מגלה את יחסה החיובי לושתי כנציגת הנשים, שמסרבת להכנע לתכתיבים גבריים מושחתים.
מרדכי - גם במרדכי נרמז דמיון ליוסף.
יוסף: ויהי כדברה אל יוסף יום יום..
מרדכי: ויהי כאמרם אליו יום ויום...
המגילה גם כאן מגלה יחס חיובי למרדכי שלמרות שנראה כי סיכן את עצמו ואת עמו בכך שלא השתחווה להמן, סירב במקום הנכון מסיבות לאומיות כמייצג המיעוט היהודי.
בנקודות החשובות בהיסטוריה יש ללכת עד הסוף תוך סיכון החיים על מנת לעשות את הדבר הנכון שיביא את הגאולה גם אם הפרט שהקריב את חייו לא יזכה לכך.
כשקוראים את המגילה, כשלומדים על המחתרות בגטאות בפולין ועל המחתרות נגד השלטון הטורקי והבריטי בארץ אפשר שנאמר לעצמנו: "אם הייתי שם בוודאי הייתי מסכן את חיי.." אולי.
אבל מה שבטוח הוא שאנחנו נמצאים לא פעם במצבים האלו שיש ללכת כנגד הרוב, כנגד הפחד והבושה לעמוד מול אנשים חזקים לטובת רעיונות גדולים או לטובת החלש בחברה. נכון, זה לא נראה הירואי, אבל לפעמים זה לא פחות חשוב בהבאת הגאולה.
זה כאן. רק צריך לשים לב..
חג שמח, איתן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה