יתרו תשפ"ה

 בס"ד

"הפקיד הוא עירום!!" זעק המלך.

בקצה הקהל, מאחור, נשמעו קריאות של צחוק, הקלה ושמחה.

ואז, שקט. העם תהה, שמא המלך השתבש בדעתו. הרי לפקיד יש גלימה שחורה ויפה, הרי הוא מדבר במילים כל כך גבוהות. כבר שנים הוא מתהלך בבגדיו. תמיד הם חדשים. ויפים. ונכונים. ואולי, בכלל, הפקיד הוא המלך???

הפשטות והישירות של נשיא ארה"ב טראמפ, בה הוא הניח על השולחן, כתכנית עבודה, את ה'יום שאחרי' המלחמה כ… ניצחון. אמיתי. מילים שנאמרו בחדרי חדרים עשרות שנים, או, לחלופין, מי שהעז לומר אותן בקול נדחק אל השוליים ההזויים, פתאום נמרחות על כל עיתון וגם מי שלא מסכים איתן, נאלץ להתמודד איתן כדיעה לגיטימית.

תבניות חשיבה. סדרה של הנחות ואמונות בסיסיות בהם אנשים מחזיקים ולפיהן מפרשים את העולם. איך אני תופס את העולם, את הערכים, את המציאות, את עצמי. מיליוני גירויים עוברים דרך המוח בכל רגע נתון והמוח נאלץ לברור אותן על פי נסיונו ועל פי מה שנתפס אצלו כמסייע לשרידוּת וכך הוא יוצר את התבניות בהן האדם מפרש את העולם ומתנהל בו. לתבניות החשיבה יתרון בתגובה מהירה ואוטומטית, אך היתרון יכול להיות לחיסרון בתנאי חיים משתנים. והם משתנים.

אל מול התבנית עומדת הגמישות. עומדת הבחירה. עומדת התשובה. עד כמה אני פועל בתבנית, מסתובב עם השכל שלי והנפש שלי בתוך אותו מעגל סגור. האם אני מסוגל לזהות בכלל את המעגל הזה, שלא לדבר על לצאת ממנו רגע ולנסות להביט עם משקפיים קצת אחרות על המציאות. כמה אני מסוגל לאתגר את הדיעה שלי, את הרעיונות שלי, את הנפש שלי. 

האזנה פנימה. כמה אני חוזר שוב ושוב על מה שלא עושה לי כבר טוב. הקשבה לאחר. לבחון את המעגל והתבניות של המחשבות והאידאלים שלי. להביט הצידה. איך אני יכול, לצעוק לו, 'המעגל הוא עירום', אַת בתוך אותו סיבוב, אני רואה את הקושי, אני אעזור לך לשנות זווית (גם אם זה יכאב). 

כל אחד צריך איזה ג'ינג'י(ת) שיצעק לו את זה…

שבת שלום ובשורות טובות,

איתן.

הקדמת יתרו קודם קבלת התורה. נראה כי עמלק רצה להרוס מתן תורה. וע"י יתרו ניתקן מה שקילקל עמלק כדאיתא במדרש לץ תכה ופתי יערים כו'. דהנה מתן תורה היה לתקן מעשה בראשית [...] והנה בנ"י מסרו נפשם לקבלת התורה והקדימו נעשה לנשמע. רק כל האומות היו צריכין לבטל עצמם לבנ"י. והיה ניתקן הכל. ובאמת נתבטלו כדכתיב שמעו עמים ירגזון. לבד עמלק. אף שהבין גדולת בנ"י וממשלת השי"ת. עכ"ז [עם כל זה] בא וילחם ומסר נפשו ע"ז [על זה] לרעה. ולכן הקב"ה ימחה את שמו. ויתרו תיקן שכל האומות נמשכו אחריו. ולא אחר עמלק. ובוודאי כל הקילקולים שנעשה אח"כ בעגל. הכל הי' ע"י עמלק הרשע ימח שמו [שפת אמת, יתרו, תרל"ה]:

בעשרה מאמרות נברא העולם. טבע. פיזיקה, כימיה, ביולוגיה. אלוהים הסתתר מאחורי העולם שברא. אלפיים שנות גדילת האדם העצמאי ואז, התגלות גדולה, עשרת הדיברות שיפתחו את אותן 'חלונות' אטומים של חוקי הבריאה. לא לישראל בלבד, לכל העולם. היציאה של מצרים תושלם. 

את זה ניסה עמלק למנוע. אפילו במחיר נפשו. את זה יתרו ניסה לתקן. הגוי שעבד והכיר את כל העבודה הזרה בעולם, היה יכול להיות נקודת החיבור, ההשקה שבין ישראל לעמים. ישראל שיקבלו את התורה, לא לעצמם בלבד, אלא ככהנים לאנושות. ההיסטוריה, שהייתה יכולה להסתיים שם, ממשיכה להתגלגל. עמלק, יתרו וישראל. 

ישראל שבויים בתבנית החשיבה של עבדים, של גלות. מתקשים להאמין בעצמם. עמלק 'רוכב' על התחושה הזאת, על ה'זנב' הישראלי. יתרו משמש לישראל כעיניים. לצאת מהתבנית, מהמעגל. להסתגל ולומר 'זה עמלק!', מלחמה מדור דור. לצאת מהמעגל הפנים יהודי קהילתי ולומר 'זה יתרו!' ולהביא את היום שאחרי…