בס"ד
קר מאוד היה בשבוע האחרון. גם בגלל מזג האוויר. יותר מדי שמש. שקרנית. לא מחממת. קשה היה להתחמם מהדברים הפשוטים. שכבת קרח. מקשה את הלב. מורידה את הראש. ראש חודש אדר. הקור האחרון לפני האביב. כבר אפשר להאמין שהוא יגיע.
התרגלנו לחיות בעולם הטבעי שבו ברור שהזרע ינבט והשתיל יפרח. חכמינו הקדמונים, לעומת זאת, קישרו את פעולת הזריעה לאמונה. "עדות ה' נאמנה זה סדר זרעים. שהוא מאמין בחיי העולם וזורע" [מדרש תהילים י"ט].
להסתכל על השדה הריק, על גרגירי החיטה שהיו יכולים להיות לחם [פוטנציאל וזה…] ועכשיו מתפרקים באדמה [או, איזה קשה לראות אותם מתפרקים!] וכבר אז, לראות את שדות הזהב [כן, אלו שעכשיו מפורקים]. לקום לעוד יום של עבודת האדם [כי זה יקרה רק אם נעבוד]. ועוד אחד [כי זה לא תמיד בא בקלות] . לחיות אותו, להאמין, כי כבר, בחורף, עכשיו, אני זורע זהב.
שבת שלום ובשורות טובות,
איתן.
באחד באדר משמיעין על השקלים. למה באדר. ויראה שהוא זמן תשובה כמו אלול סוף השנה. כי גם בניסן ר"ה [ראש השנה]. ובאדר תשובה מאהבה. לכך מרבין בשמחה שנתעורר רצון ונדיבות בכל איש מישראל. [וז"ש משמיעין כו']. שזה ענין השקלים לעורר נדיבות ישראל כי בוודאי אין רצון ה' במחצית השקל. רק בהתעוררות רצון פנימי שבין ישראל לאביהם שבשמים [...]. וכן הגיד אא"ז מו"ר זצלה"ה ע"פ מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב בתו של אאע"ה שהוא הנדיבות שבישראל וצריך מנעל שלא תתפשט האהבה לחוץ. [...] כענין [אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת וכתיב] שימני כחותם כו'. [...] ממילא נתעורר אהבת ה' לישראל ויכולין לשוב בתשובה מתוך שמחה. וניסן ר"ה לחדשים הוא בחי' התחדשות שבא ע"י שמחה ואהבה להשי"ת [שפת אמת, שקלים, תרל"א]:
ניסן ותשרי, ראשי השנה. לכל אחד אופי משלו. לכל אחד מהם צריך להתכונן. מתחילים חודש לפני. אלול ואדר. המלך בשדה. באלול עוד קיץ, אבל הימים מתקצרים, יותר חושך, תחושת יראה לפני החג דוחפת קדימה את התשובה. באדר עוד חורף, אבל הימים מתארכים, יקיצה מתרדמה והאדם מתמלא שמחה ואהבה שיכולה להביא לתשובה גדולה, שיכולה להתפרץ אל מחוץ לגבולות, להטביע ביין, לחשוף סודות.
על פי הקבלה, הגוף הוא כְּנעל לנשמה (למשל נפש החיים, א',ה'). הנעל, הגוף, מצליחה להחזיק את הנשמה כאן בעולם, אבל בתוך הנעל יש רק חלק קטן. כל שאר הנשמה דוחפת למעלה, רוצה עולמות עליונים. האהבה רוצה להתפשט, לתת. מדהים ומסוכן כאחד. צריך להזהר שלא לראות רק את הנעל, צריך להזהר לא להיות מנותקים מהעולם.
השקלים, הנתינה, היא המפתח לסינתזה, אומר ה'שפת אמת'. עיסוק בעולם הבא דרך העולם הזה, רק מחצית של שקל, אפילו מחצית של שקל יכולה להראות כמה, באמת, מה שמעניין אותך הוא הנשמה, המבט כלפי מעלה. מחצית של שקל, משאירה גם את המבט למטה, אל הנעל, יש מה לעשות עם כל האהבה הזאת וזה מתחיל בצעד קטן ומתוכנן. התורה מלמדת אותנו להסתכל על נעל ולראות בה יציבות. אבל, גם, להסתכל על הנעל הקטנה ולהבין את הפרופורציה לכל הגודל שהיא מחזיקה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה