בהעלותך תשע"ח

בס"ד

בהעלותך תשע"ח

שוב הן עשו את הטעות הקשה הזאת. התנצלות לא תעזור כאן. ניסיונות להסברים פתלתלים לא ישנו את העובדה הקשה. גם אם זה נאמר רק ברמז. הן קראו לי זקן. לי אתן קוראות זקן? אתן לא מתביישות? אני יותר צעיר מכן…

וזו אגב, האמת. עם השנים אני חש שהרוח שלי פחות ופחות כבולה. יותר ויותר חופשיה לתפוס עוד מקומות במרחב. למרות חיים שיש בהם מוטיבים של שגרה ומונוטוניות לכאורה אני מרשה לעצמי להיפתח לעוד תחומים, להטיל ספק בדברים שהיו נראים לי ברורים מאליהם וכל הזמן להמשיך וללמוד. וזה הכלי הראשון שלי בחיים בכלל ובעבודה עם נוער בפרט.

שנות הניסיון, עם זאת שהן מראות לך כמה אתה עוד לא יודע וכמה עוד יש לך ללמוד, הן גם מחדדות לך את נקודות המבט. הניסיון מאפשר הבנה וניתוח טוב יותר של המציאות. לראות את הדברים ממקום מעט גבוה יותר, מאפשר לנעול ולנטרל את ההשפעות של סערת הרוח המאפיינת את גיל הנעורים ולראות את הדברים פחות או יותר כמות שהם. לנתח את המציאות באופן קר יותר עם ראייה והבנת המשמעות של המעשים וקבלת ההחלטות בראייה של העתיד.

חום של התחדשות הנפש, פתיחות של אש פנימית המלובים על ידי רוח הנעורים, ומצד שני יכולת של סגירה וצמצום ההשפעות שלה מביא את האדם הבוגר להוות דמות שיכולה לתת הכוונה וכלים לדור הצעיר ממנו. מן הכיוון השני, עוצמות האש והרוח החופשית המנשבת אצל הדור הצעיר צריכה להמשיך ולדחוף את הדור המבוגר ממנו.

"בשם מורי זקני ז"ל בפסוק 'ומבן חמישים… ישוב מצבא העבודה'… אבל חוזר הוא לנעילת שערים. ודקדק.. נעילת שערים ולא פתיחת שערים. ופירש דכתיב 'מה יפו פעמיך בנעלים'. 'פעמייך' הוא התעוררות התלהבות לבות בני ישראל… 'בנעלים' הוא שזה התלהבות צריך שמירה ומנעול שלא יתפשט בו פסולת. ושבח הזקנים הוא בזה שיש להם ישוב הדעת שלא להתפשט ההתלהבות יותר מדאי. וזהו נעילת שערים…" (שפת אמת, בהעלותך, תרמ"ג).

העבודה במקדש היא עבודה שמלהיבה את הנפש. האחראיים הראשיים על ההתלהבות של הקודש הם הלויים. מגיל צעיר הם במשכן / מקדש, מהווים את המרכז שלו, מנגנים לכל אחד ולכל זמן את הניגון שלו כדי לעזור לבאים אל המקדש להפגש עם הקודש. לפתע בגיל 50 אומרים להם 'עד כאן', אתם כבר לא יכולים לנגן, אתם כבר לא יכולים להלהיב. הגיע זמנכם להיות שוערים. הקונוטציה בקריאת הפשט היא ביזוי. במקום לעסוק בקדושה נשים אותם בשער, כמו אנשים ללא עבודה שנאלצים לעבוד בשמירה. 

מחדש ה'שפת אמת' כי העבודה בשערים היא עבודה חינוכית המשלימה את העבודה של הצעירים המנגנים. בני ה- 50+ צריכים לדאוג לכך שהתלהבות הקודש תשאר בתוך תחום הקודש ולא תגלוש להתלהבות פרטית. שתהיה מדויקת. הלויים הצעירים והמבוגרים עובדים יחד כדי לעזור לבאים אל הקודש מישראל והעמים להגיש לדבקות נכונה ומדויקת.

שבת שלום,

איתן.

נ"ב - אני עוד רחוק מגיל 50 ולא תפטרו ממני כל כך מהר...