יום שישי, 15 ביוני 2018

קרח תשע"ח



בס"ד

קרח תשע"ח

זמנים של סוף. סוף לימודים. סוף קורס. סוף טירונות. ובאווירה הזאת ההיררכיה יורדת. הגבולות מתטשטשים. הלב נפתח, מחיצות יורדות, פחות הקפדה על חוקים והרצון לשמוע ולהשמיע משהו אחר עוד עולה מבכל יום.

מה יש שם באמת בזמנים האלה? - קרבה? שוויון? או אולי חוצפה? הזדמנות להעלות קשר ברמה אחת למעלה או פריקת עול? ואם מצליחים להגיע לרגעים מרגשים ואם מצליחים להרגיש יותר יחד, אז מדוע לא לנהל ככה את כל השנה? מה תפקידה של ההיררכיה? בשביל מה זה טוב? מהי ההצדקה המוסרית? האם רק בגלל עניינים טכניים של סדר צריך לייצר מנגנון שבו צד אחד עליון וקובע והצד השני נמצא בעמדת נחיתות?

בעולם החינוך קמו בתי ספר דמוקרטיים. רמות הדמוקרטיה שונות. זה למשל שבגולן הוא אחד הקיצוניים. כן, יש צוות ויש מנהל, אבל התלמידים קובעים את המנגנון, אחראים לאכיפתו, משפיעים על תכנית הלימודים ואפילו על מבנה הצוות. הלימודים, כמובן, אינם חובה וכן על זה הדרך... במחשבה ראשונה זה קצת מוזר ומבהיל. אבל מחשבה נוספת יכולה לראות את היתרונות הגדולים שבדבר. אפילו קנאה. למה להתעסק במשמעת? הרי איזה טוב יהיה אם כל מי שיכנס אלי לשיעור יעשה את זה מתוך בחירה. 

ובכל זאת, כך נראה לי, יש מקום עדיין בעולם כפי שהוא, להובלה. לקבוצת מיעוט שתורה את הדרך, שתקבע את חוקי היסוד. אבל בשני תנאים. האחד, שהקבוצה הזאת רואה את עצמה בשליחות להיטיב עם השאר (ע"ע שליחות בשבוע שעבר) והתנאי השני הוא לאפשר את הבחירה וחופש המחשבה של השאר, כך שהשכבה ה"שלטת" תפקידה הוא להתוות את הדרך מבחינה ערכית ומוסרית, לצורך ארגון ולא רק שאינה פוגעת בשכבה ה"תחתונה", אלא, רואה את עצמה בשליחות להעלותה ולהנחותה.

כתיב באהרן ברית מלח עולם. דאיתא מים תחתונים בוכים אנן בעינן למיהוי קרוב למלכא. והקב"ה הבטיח להיות מלח וניסוך המים במקדש. ומעין זה הי' בנפשות תחתונים שנתרחקו מעל שולחן אביהם ונתן לנו הקב"ה את אהרן שהוא כמלאך ה' צבאות גם למטה ועל ידו מתקרבים התחתונים לעליונים ובזה יש שלום בעולם. והיא עדות על כל כלל ישראל שנקראו השולמית שהשלום נמצא ביניהם כמ"ש במ"א מזה: (שפת אמת, קרח, תרנ"ד).


קרח צועק "שוויון!", "כל העדה כולם קדושים!", "מדוע תתנשאו על עדת ה' !". ובאמת, זה נראה לא טוב… משה מלך, האח כהן גדול, כל בניו כהנים, הגיס נשיא השבט. החמולה השתלטה על העם. מדגיש השפת אמת כי הברית שנכרתה עם אהרון המורם מהעם היא ברית על מלח ומים, הדברים הפשוטים ביותר ומתוך כוחו ומתוך ההבדלה שלו והרוממות שלו הוא מעלה את העם ודואג גם לנמוכים ביותר. לקרבם לאביהם שבשמיים ולעשות שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו.

שבת שלום,

איתן 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

ויקרא תשפ"ו

  בס"ד מה מסתיר אדם. מה מסתתר, בתוכו, מאחוריו, מסתיר אדם את עצמו, נחבא בין כליו. סוחב על עצמו משא, הריני ככלי מלא בושה. אל תתקרב אלי. א...