דברים תשפ"ד

 בס"ד

ימי בין המצרים. מלחמה. נראה לי, אני ממש מרגיש, שמה שקרה לפני 2,000 שנה, מה שקורה היום, מגיע, לא מעט בעקבות הדיבור. מדברים יותר מדי. מדברים יותר מדי. איך שמדברים. ויש, שצריכים לדבר, ושותקים… מוות ביד הלשון. 

ויש כאלו שלא מוותרים. נלחמים על הדיבור. שיהיה אפשר לדבר. יחד. סיפרתי כאן על הדיבור בשבועות בתוך קצוות חברי מועצת העיר תל אביב, המבקשים, לדבר, לחשוב ולארגן יחד את עניין התפילה ברחוב ביום הכיפורים. כן, לפי הפרסום, נראה שהם נכשלו. עם זאת, אני בטוח שאלו שניסו אז, עוד ממשיכים ומנסים. חיים ביד הלשון.

ויש את אלו שלא מדברים. קשים. עקשנים. סגורים. שקופים לזה שהסערה מתחוללת בפנים. אטומים כלפי חוץ. דוקרניים כלפי חוץ. אתה מנסה. צעד קדימה, שניים אחורה. התנגדות אדירה. מה אפשר לעשות?מה צריך לתת להם במצב הזה?

גב חזק שמאפשר להם להתנגד מולו, עולם ערכים וגבולות ברורים. לא להיות שק אִגְרוּף, אבל לדעת לספוג. לשים מולם מראה מספיק ברורה, אבל מלוטשת בעדינות. צלולה מספיק כדי לראות מה, באמת, נמצא אצלם עמוק בפנים, שתשתקף גם בעיניים שלנו, ככה, באמת, אנחנו רואים אתכם.

ולדבר, לדבר, לשתוק, ולדבר, ולהתפלל…

שבת שלום ובשורות טובות,

איתן.

ומ"ש [ומה שאמר] מרע"ה [משה רבינו עליו השלום] לא איש דברים. הלא דיבר עם הש"י גם אז. רק להיפוך לדבר לפרעה ולהכניס מאמר ה' בלשון המובן לפרעה זה לא הי' קודם יצ"מ ונתינת התורה [כמ"ש בזוה"ק שהדיבור הי' בגלות ע"ש וארא] ועתה כתי' הואיל כו' באר כו' התורה. פי' ז"ל בשבעים לשון שהכניס אור התורה בכל הלשונות. וזה כל ענין משנה תורה שחזר התורה כמו שנתקבלה בישראל, כי דברי התורה אין שיעור לקדושתם. וכפי מה שקיבלו בנ"י החזיר עמהם והמשיך הארת התורה בעצמותם [...]. ומרע"ה המשיך אור התורה שיוכלו להתדבק בה אף שיהיו בגלות תחת כל אומה כו' ע"ש. [עי' הלשון במד' תנחומא על לא איש דברים כו'] אז ידלג כאיל פסח ותרון לשון אלם כו' במד' תנחומא. דלעתיד שיהי' הכל נדבק בשרשו לא יהי' פסח ואלם. וזה ידלג שמחבר עצמו לשורש החיים. ולכך גם ע"י כח התורה מתרפא הלשון כנ"ל [שפת אמת, דברים, תרל"א]

'לא איש דברים' העיד משה על עצמו. איתך, הקב"ה, אני עוד יכול לדבר, אבל מול קהל? מול פרעה??? כעבור 40 שנה, הוא מדבר אל כל העם, אל העולם, ברהיטות, ספר שלם. מה גרם לשינוי הפנימי הזה אצל משה? ה'שפת אמת' מייחס את השינוי הזה למעמד הר סיני ולקבלת התורה. קובץ של סיפורים מכוננים, מסרים חינוכיים, חוקים ברורים של מוסר ודרכי העבודה המותאמים לאדם בעולם. ושליחות. אתה תוציא, אתה תעלה להר, אתה תוריד את התורה, אתה תוביל (אתה לא תכניס, אבל זה כבר לשבוע הבא…).

המסרים ברורים. הגבולות יציבים. האמון מוחלט. ומשה התחיל לדבר…