עקב תשפ"ד

 בס"ד

אלו השורות הראשונות מטקסט שכתבה ביתו של חגי לובר שאחיה נהרג במלחמה. ההמשך חזק, לוחץ, צובט… הטקסט המלא מפורסם אצל אביה בפייסבוק, היה לי קשה להביא אותו בשלמותו. לחיות בתוך המלחמה נשמע, לכאורה, הכי נכון. להלחם, בוודאי. לתמוך בלחימה מהצבא, מהאזרחות, מיזמים לאומיים וחברתיים, לשמוע חדשות, לנסות ולהספיק לראות את הסרטונים שכבר יצאו מיום תחילת המלחמה ועד היום. לנשום סיפורי גבורה, לצעוק סיפורי כאב. לשמוע, לחוות, לעשות.

אבל, צריך גם לאכול. לעבוד. לנוח, להעביר את הזמן. יש לא מעט דברים שתופסים את תשומת הלב. הברז דולף, מה נאכל לצהריים, שוב לא סידרו את החדר, צריך לתדלק…על דעת הקהל ועל דעת הפסיכולוגים וכדי לא לצאת מהדעת, אנו מתירים לחיות אפילו עם האסקפיזם. וזה קשה לא פחות. וזה זוהר, הרבה פחות. לא בהיבט החיצוני, אלא, אפילו אצלי, בפנים. יושב מול קובץ תכנון הלימודים השנתי וזה נראה לי תפל לעומת כל מה שקשור לחירום בכלל, למלחמה בפרט. אז קודם קצת כתבות, קצת 'יוטיוב 7 באוקטובר', קצת קורס של מד"א..

נדמה כי בסדרי העדיפויות, השגרה נמצאת למטה. האמת, היא תמיד הייתה שם. צריך, נו, יום חול, אבל, אני מחכה לשבת או לחופשה הבאה. אני חושב כי השגרה היא לא רק צורך. של פרנסה, של אין ברירה. היא גם לא במעמד של 'חשוב, אבל פחות'. כן, היא נמצאת למטה, כי שם נמצאים הדברים המהווים בסיס. הבסיס תמיד למטה, מחזיק את הבניין. השגרה היא זירת העשייה של מיש שאני. בלעדיה הכל יקרוס. העבודה, היציבות, הנפש. 

עוד עשרה ימים לתחילת שנת הלימודים. מלחמה, ואפילו עם שביתה (!)... בעבודה, כמו בבית, אני איאבק עליה. על השגרה, על הבסיס. ללמוד עוד, להגדיל, להרחיב. לטפס כלפי מעלה…

שבת שלום ובשורות טובות,

איתן.

ב"ה עקב שכחתי הרבה רק קצת שנזכרתי. ברש"י מצות קלות שדש בעקב. אף שאין כן הצדק להיות דשין אותם בעקב. ולמה נקראים ע"ש מעשה רשעים. רק הפי' שיש מצות שתלוין בראש האדם ובלב ובשאר אברים כמ"ש רמ"ח מצות כו'. ויש נגד העקבים והם מצות קלות. כמו שהראש חשוב מן הרגל ומ"מ קיום האדם על רגליו שהם היסוד שהאדם עומד עליהם. כמו כן מצות קלות להם הקדימה שכל היסוד עליהם כנ"ל [שפת אמת, עקב, תרל"ד]:

ישנן מצוות שהן 'נדרסות בעקב', נדמות כפחות חשובות, שגרתיות. לכן, כך ההבנה הפשוטה ברש"י, התורה באה 'להרים' להן. שימו לב, הן אמנם מצוות שנדרסות, אבל הן חשובות מאוד, גם בזכותן תתקיים הברית עם הקב"ה.

ה'שפת אמת' לא מקבל שהביטוי עֵקֶב הוא על שם המזלזלים במצוות, הדורכים על מצוות אלו בעקב הרגל. כן, הם על שם האיבר עָקֵב, כן, הן נמצאות למטה, כן, הן קלות יותר ממצוות חמורות כמו שבת ועם זאת, דווקא הן, המצוות הקלות, הסובבות את האדם יום יום, שעה שעה, הן נותנים לאדם קיום, עמידה. הן מחזיקות את הראש גבוה, אין שבת בלי שישה ימי חול לפניו, אין מנוחה ללא עשייה.