פרשת תזריע - החודש

בס"ד

אתחיל מההכרזה - החלטנו לבדוק מעבר דירה לקצרין. בשבועיים האחרונים נפרסו פה קצת רמזים מטרימים, קצת מהרגשות והמחשבות שהובילו לכך. קצת מכאבי בטן ולב. שאלות על המקום שבו אתה חי, על התודעה שבה אתה חי. וכשהדברים האלה מתחברים לשאלת חינוך הילדים, הכאבים האלה מציקים יותר. שלא יובן לא נכון, אנחנו אוהבים את המקום שאנחנו גרים בו. את האנשים, שהם השכנים, החברים והמשפחה.

תודעה (באנגלית: Consciousness), בהגדרתה הפשוטה ביותר, היא מודעות או תחושה לקיום פנימי וחיצוני; בהכללה, התודעה כוללת את סך הפעילות המנטלית בה ממקד אדם את קשבו, כמו תפיסות, דימויים, מחשבות, רגשות ושאיפות (ויקיפדיה).

ראיתי הסבר המשווה את התודעה לחלון מקומה במגדל ממנו אתה משקיף אל הנוף. אל העולם. ככל שאתה נמצא בקומה גבוהה יותר, אתה רואה יותר, חווה יותר, מרחיב את עולם הדימויים והרגשות ומתוך זה גם את השאיפות. שאלת התודעה העסיקה אותנו מאוד בשנים האחרונות ומתוך הבנה כי לסביבה ולחינוך ישנם מרכיב השפעה חזק על התודעה של האדם, החלטנו לשנות לרגע מקום. זה מה שקיבלנו על עצמנו. אני תוהה לא מעט כיצד ניתן לגרום לאדם לטפס כמה קומות למעלה. לשכנע אותו שהמאמץ שווה את הנוף. אני מרגיש שזו אחת מפעולות החינוך המשמעותיות שאני מנסה לעשות.

אני רוצה לומר, בזהירות הראויה, כי הגענו להחלטה שכדי למצוא את המדרגות לקומה גבוהה יותר, לפחות עם האופי שלנו, שווה לנסות, שווה להתאמץ, שווה להזיע ולכאוב. אין מעברים פשוטים. גם במגדלים גבוהים חדר המדרגות הוא לא מקום נעים. אנחנו תפילה שנצא מהטלטול הזה במקום גבוה יותר.

שבוע לא קל עבר עלינו ברמה הלאומית. יש מי שזוכר תקופות של פיגועים, חוסר ביטחון להסתובב בערים, לעלות על אוטובוס ולהתפלל לסיים את הנסיעה בחיים ויש מי, שלא חווה, שלא מכיר. שלא חווה את ההיסטוריה של העת האחרונה, שלא חי בתודעה של אימה. במיוחד אנחנו, אנשי הגולן, הרחוקים כל כך גאוגרפית, מנותקים מחיי העיר, עלולים להגיע לריחוק תודעתי מכל מה שקורה. ריחוק תודעתי הוא הרסני לחינוך, הרסני לערבות הדדית, הרסני ליכולת להתחבר לאדם אחר, ליחסים בינאישיים. קחו מרחק מהאירועים, ריחוק גיאוגרפי, תרבות כללית של עיסוק ב'אני' ומסכים (שלא דלוקים על חדשות) ותקבלו סכנה לגדילה בבועה מנותקת מהעם, מנותקת אפילו ממי שלידך.

שינוי מקום לא מספיק. צריך לדבר על זה. צריך לעשות. צריך לעורר. את בנות האולפנה הוצאנו השבוע לפעילויות מקדמות תודעה. ביום שלישי, יום המעשים הטובים, הן יצאו לנקות את רחובות קצרין במקום עובדי הניקיון, ברביעי יצאו להפגין ברחובות קצרין, לזעוק מול הטרור ובחמישי עברו בין בתים בקצרין לראות איפה אפשר להושיט יד לעזרה. ואי אפשר לעצור, מאבק על התודעה מתרחש סביבנו כל היום. העולם המערבי - נוצרי, האסלאם, חוסר זהות והרבה אדישות. מול כל אלה צריך לימוד גדול ועשייה גדולה. לצאת מאזור הנוחות…

פ' תזריע מצורע במד' אחור וקדם צרתני. יש בצרתני ב' פירושים. לשון יצירה ולשון צרה. כענין מאמר חז"ל אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי. ז"ש המד' זכה נוחל ב' עולמות עוה"ז ועוה"ב. וכבר דברנו בזה כי הם ב' מיני העלמות [מלשון דבר הנעלם]. העוה"ז מרוב חומריות נסתר דרך האמת כי החושך יכסה. ועוה"ב מצד עומק הרוחניות קשה להשיגו. ואמנם ע"י שמתקן אדם עצמו בפרוזדור בזה העולם ומשבר כל הגשמיות. כמו כן הוא מוכן לקבל העלם עליון. וזהו אחור וקדם כמ"ש רש"י ר' שמלאי אומר כשם שיצירתו של אדם כו'. פי' שאדם נברא באחרונה ע"י שהוא למעלה מכולם. כמו כן באדם עצמו יש בו נפש הבהמיות ונשמה טהורה. וצריכין מקודם לתקן תורת בהמה כו' אח"כ זוכין למצוא כל א' תורתו ועל מה נברא. ובגמ' רמזו אסור לאדם לאכול עד שיתן לבהמתו דכ' עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת ושבעת כו'. שא"י לתקן תורת אדם עד שמתקנים תורת בהמה כנ"ל. והוא בחי' ימי המעשה. הכנה אח"כ לשבת. וזהו אחור וקדם [שפת אמת, תזריע, תרל"ט]:

האדם היהודי חווה פיצול אישיות מובנה. מי אני? חומר? רוח? גם וגם? או שבכלל אני לא מצליח להיות לא פה ולא שם. הנצרות פטרה את הבעיה הזאת בדיכוטומיה ברורה בין חיי הכנסיה לחיי המעשה. "תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלוהים את אשר לאלוהים". היהודי, לעומת זאת, "תקוע" עם "ה' אחד". יש ביצירת האדם צרה, אומר ה'שפת אמת'. כשאני בעולם הזה אני בחושך, מתקשה לראות את האמת, שקוע בבוץ. כשאני מנסה להיות בעולם הרוח, אני מרגיש שיש כאן גודל בלתי נתפס שאני לא אוכל להשיג.

את המאבק הזה על תודעת האדם, מציע ה'שפת אמת' לפצח על פי דרך סדר הטהרות בפרשות שמיני - תזריע. תגדיר קודם מיהי החיה הטמאה ומי הטהורה, תקן את עצמך בימי המעשה, דרך המעשה. דרך המוסר, דרך קומת הגוף הפרטי והלאומי. מתוך התיקון הזה, מתוך החיבור אל העולם הזה תגיע אל פרוזדור המוליך לקומה גבוהה, עם חלון גבוה, לחיים של עולם הבא, עוד בעולם הזה. "אחור וקדם צרתני" הופך ממצב של 'בין הפטיש לסדן' למקום של אפשרות להיות גדול יותר. הנעה אחורית והנעה קדמית. אם כך, נוע ננוע..

שבת שלום,

איתן.