בס"ד
והארץ הייתה תוהו.
ובוהו -
כל אירופה.
ותמרות אש
ועשן -
המשפחה.
ויהי אור.
מאור קטון.
ויחל לעבוד,
ביום ובלילה.
ויאספו על פני המים,
ותראה, מרחוק, היבשה.
ויצא שורש מגזע כרות,
ויגדל עלה,
ויצץ ציץ,
ויגמול שקדים -
המשפחה.
נפרדנו השבוע מסבתא שלי שייבי (בת שבע) זִכרה לברכה. בת 94 הייתה במותה. יצאה פעמיים מתוך אושוויץ, פגשה את סבא שלי, נתפסו בניסיון העלייה לארץ, התחתנו במחנה מעצר בקפריסין (עם פרחים עשויים מנייר טואלט…) והקימו משפחה וקהילה מתוך האובדן והזוועות ועם קשיי המחיה והפרנסה ובלי תלונות. משתף אתכם במה שאמרתי בהלוויה, שם נמצאים השורשים שלי. אין יותר "בראשית" מזה..
אז יש לנו גנים לאריכות ימים. מה עוד? ממה מורכב לנו ה'שמשוביץ'? מהן המתנות הגדולות שקיבלנו בגנים הביולוגיים ובגנים של החינוך? אני יודע להסתכל אל עצמי פנימה ולהגיד ממה אני מורכב, מה השפיע עלי, מיהם הגיבורים שלי ומה אני משתדל להעביר לדור הבא.
הגיבורים שלי הם אנשים שעשו את הבלתי ייאמן. כל יום. ושיהיה אפרורי ככל שיהיה. הם לא עמדו מנגד, הם קמו ועשו. הם גם לא תפסו את מרכז הבמה. למי יש זמן לזה? יש הרבה דברים לעשות. לוותר? לנוח? לא עכשיו (אולי רק בשבת על הכסא נוח, כדי להוציא לגרמנים את העיניים…).
סבתא, עשית את הבלתי ייאמן. במשך 94 שנים. כל יום. שרדת את השואה. כן, סיפרת לנו על השואה כשרצינו לשמוע, אבל התחושה הייתה של סיפור מופלא שתָחוּם בזמן עבר. כי בהווה אתם פה ועכשיו אני אעשה הכל כדי שיהיה לכם טוב ושהכל יהיה במקום, אז שבו, אני כבר אעשה... שרדת את השואה יום יום גם אחרי שהיא נגמרה. הקמת וטיפחת משפחה וקהילה מאפס. בעשר אצבעות ועם כל הלב. ובשביל זה עשית כל יום את מה שלוקח לאחרים לעשות במשך כמה ימים. גידול הילדים, הפרנסה, החינוך. מי יכול היום לעמוד בקצב שלך?
להיות אצלכם בבית כילד, הייתה תחושה של עולם אחר בעולם הילדות המושבניקי שלי. בלעתי את החוויות, את הטעמים, את הריחות והקולות. היום אני מרגיש שדיברת אלי דרך כל הדברים האלה, ושבאופן שיטתי הדברים והמסרים נטמעו בי. דיברת אלי לקום, לעשות, לא להתפשר. ולתת ולתת. לבחור בחיים ולהגיד אני פה כדי לעשות טוב למשפחה ולכל מי שסביבי.
גם ביום שישי האחרון, כשבאתי אלייך בפעם האחרונה, דיברת אליי. זה שניסית ולא יצא לך קול, זה בכלל לא משנה. אני שמעתי. אני הבנתי בדיוק. ואני מבטיח להעביר את זה הלאה.
עכשיו לנוח.
שבת שלום,
איתן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה