תולדות תשפ"א

 בס"ד

אין, אין על התירוץ הזה - "קורונה". לעיתים זו אפילו סיבה טובה. כמה פעמים חשבתי עמוק עמוק בלב "בא לי בזמן הקורונה הזאת", גם ככה לא הייתי עושה, "אבל הקורונה… מה לעשות…". בכדורסל מסתובבת קלישאה ידועה שלא מצאתי את מקורה - "אין יום רע בהגנה". מקובל שיש משחקים ש"הכדור פשוט לא נכנס / היד לא מאופסת / הסל במשחק חוץ קשה..", אבל לא מקובל לומר "פשוט היה לי יום רע בהגנה". הגנה בכדורסל קשורה לנשמה שלך כשחקן, קשורה למאמץ, לנכונות, לעזרה לחבר, להביא את הלב. זה נכון תמיד, אבל באותם המשחקים בהם "הכדור לא נכנס" הלב צריך להיות על המגרש בהגנה.

במה "אין יום רע" מחוץ למגרש הכדורסל? איפה המקומות שבהם אין תירוצים? יש לא מעט, שכל אחד יחשוב מה זה אצלו. אני חושב שזה קשור בנתינה. תמיד. אבל בימים אלה, ש'מכריחים' אותך להכנס פנימה, להשתבלל בקונכיה, ריחוק, ריחוק, ריחוק. כאן ה'מאמן' יודע שהוא צריך להעלות למגרש את שחקני ההגנה. מבט החוצה. לקרוב ולרחוק. לחשוב על האחר, להיות יצירתי, אם לי קשה במקומות מסוימים, בוודאי יש כאלה שיכולים להתמודד עם זה פחות טוב. 

אני זוכר שארכימדס היה תמיד אומר !dos moi pa sto, kai tan gan kinaso ולמי שמשום מה לא דובר לטינית שוטפת - "תנו לי נקודת משען ואזיז את העולם ממקומו". לכל אחד יש את נקודת החוזקה שלו, את נקודת הכוח הפנימית והיציבה שלה. למצוא אותה. להזיז את העולם.

ב"ה ויתן לך האלהים כו' במדרש יתן ויחזור ויתן. יתן לך אלהותו כו'. פי' זה דגם בעשו אמר משמני הארץ ומטל השמים. אך ההפרש הוא הנתינה שבירך ליעקב שיהי' לו דביקות בקבלת השפע מיד הנותן ב"ה וזאת עיקר הברכה. ז"ש יתן ויחזור ויתן פי' שתמיד יש לו דביקות בשורש השפע. ולעשו אמר שיהיה לו הצריך לו יהיה איך שיהיה. אבל ליעקב מסר כח השפע וזה עיקר הברכה [...] [שפת אמת, תולדות תרל"ט]:

את ברכת אברהם, את הקשר לאלוהים, יצחק תמיד ייעד ליעקב. כשהבין שגם את ברכת האחריות על העולם היה צריך לתת ליעקב ולאחר שעשיו "לחץ אותו אל הפינה" לקבל גם הוא ברכה הוא בירך אותו ברכה דומה, אבל התחיל אותה אחרת. לעשיו אמר "הנה משמני הארץ.." הנה, תקבל מה שאתה צריך, יהיה לך שפע. הברכה הראשונה, שמטרתה אחריות על העולם התחילה אחרת "ויתן לך האלוהים.." האות ו' הראשונה, הלכאורה מיותרת, הביאה את רש"י לפרש "יתן ויחזור ויתן". הקבלה של השפע האלוהי יש לה מטרה - לתת. ולחזור. ולתת. 

יש לך שפע? תשפיע! זו הדרך להנהיג את העולם "יעבדוך עמים" זה לא לקבל, זה לתת. כן, גם תקבל, אתה אדם, אתם אומה, וחייבים לקבל. אבל את השפע שלכם אתם תקבלו מהקב"ה, השאלה מה תעשו איתו. גם "כאשר תריד" גם בזמן צרות איומות שעברו על העם, תמיד הייתה נתינה, היה גמ"ח, הייתה צדקה, היה דיבוק חברים. אז לא הולך היום בהתקפה. לתת הכל בהגנה. ולחזור. ולתת.

שבת שלום,

איתן