בס"ד
כי תשא תשע"ח
חנוכה ופורים, החגים מדרבנן, נולדו מהתנגשות תרבותית - רוחנית בין ישראל לעמים. ניסיונות השמדת הגוף והשמדת הרוח. המלחמות האלה קיימות כבר משחר ההיסטוריה של האבות ונמשכות עד ימינו אלה. כל כך הרבה שנים עד שנראה כאילו ואין פתרון. ושאולי צריך לקרות משהו אלים מאוד (גוג ומגוג..) או ניסי מאוד (מקדש מהשמיים..), כדי שמשהו ישתנה ביחס הזה, לצאת איכשהו מהסבך הזה. אבל כפי שהעולם נוהג עד היום, הפתרון נראה בלתי אפשרי.
מדוע, כך אפשר לשאול את הקב"ה, שמת אותנו באותו כוכב לכת יחד עם הגויים? הרי אפשר היה לשים את היהודים במאדים ואת הגויים בנגה? העובדה שהושמנו באותו כדור כחול מכריחה אותנו לברר את הקשר הזה. להבין את המשמעות שלו ואת הייעוד שלו - שלנו. לפני שנעמוד ונלמד על העיקרון, על המהות של הקשר הזה, כל הבעיות איתן אנחנו מתמודדים היום; הפליטים, הפלשתינאים, B.D.S וכדומה לא יוכלו לבוא לידי פתרון אמיתי.
"צאצאי אברהם יצחק ויעקב עמדו אל מול רדיפה ודיכוי... אבל אף כוח לא שבר את רוחכם... וזו הסיבה שבזכותה העם היהודי מאיר כמו מנורה לכל האומות…"
את הדברים האלה לא כתב הרב קוק וגם לא אף רב אחר, לא נשיא ישראלי ולא איש משרד החוץ. את הדברים האלה אמר מנהיג העולם החופשי דונלד טראמפ בטקס הדלקת נרות בבית הלבן בחנוכה האחרון. העולם אוהב אותנו, העולם שונא אותנו. מה שבטוח, העולם לא אדיש כלפינו. העולם, גם ממערב וגם יותר ויותר מהמזרח, עוקב אחרינו, רוצה לראות את את היחס שלנו לזולת, את היחס שלנו בהתמודדות עם אויבים, רוצה ללמוד מוסר.
העולם מאזין. וכשהעולם מאזין אנחנו צריכים לדעת לדבר אליו. ברור.
"על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור. ומשמע שעיקר הנס תולה בזה. כי איך יקרא שם היום על דבר טפל שאינו העיקר. כי קשה הול"ל פור למה פורים. אך שגם גורל ישראל הי'... ממילא נהפך לטוב וגורל שלהם הוא גורל שלנו באמת. רק שצריך תפלה וצעקה לישועתו ית'. וכ"כ בנוסח אשר הניא פור נהפך לפורים ע"ש...ונמצא שהוא ב' גורלות" (שפת אמת, פורים, תרל"א).
חג פורים נקרא על שם הפור וקודם כל זה מעיד על מרכזיותו של הפור הזה. מקשה ה"שפת אמת", הרי פור זה ביחיד ומדוע נקרא החג בשם פורים, שם רבים? מחדש ה"שפת אמת" כי בעצם בפור הזה היו שני גורלות, של ישראל ושל העמים בגורל אחד משותף. ומה שיקרה לאחד תלוי במה שיקרה לשני. רק שהגורל לא עיוור וצריך לתת לו כיוון. והכיוון מופיע בפרשת כית תשא:
"וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: {יב} כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת-רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵל֘ לִפְקֻֽדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לה' בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא-יִֽהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם: {יג} זֶ֣ה | יִתְּנ֗וּ כָּל-הָֽעֹבֵר֙ עַל-הַפְּקֻדִ֔ים מַֽחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֤ים גֵּרָה֙ הַשֶּׁ֔קֶל מַֽחֲצִ֣ית הַשֶּׁ֔קֶל תְּרוּמָ֖ה לה'"
במסכת מגילה יג: מובאת מימרא של ריש לקיש 'גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהם לשקליו, והיינו דתנן בא' באדר משמיעין על השקלים' הקדמת השקלים של ישראל מורה על הדרך, על הכיוון. הצבת שקלי ישראל כמקור ראשוני, כבסיס, לא אמורה לגרום להתגיירות כללית, אלא להביא לכך שהאומות ימצאו, על פי האופי הנשמתי שלהן, ועל פי כיוון ישראלי, את הדרך שלהם להופיע את דבר ה' בעולם.
"כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"
משנפנים את זה, אפשר לנסות ולפתור את הבעיות.
[וכבר דיברנו כי הכל כתוב ב'עלינו לשבח' בהבדל בין שני החלקים עיינו שם.]
שבת שלום,
איתן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה