בס"ד
פרשת "נח" תשע"ז
[בסימן "איזה לחץ עוד מעט שבת"]
בעזרת ה', אם ירצה ה', בס"ד, באמסע, בס"ד השני, ביטויים רבים יש לנו כדי לתאר את התמיכה, את התלות שיש לנו בקב"ה בכל מעשה יום – יומי, עד כדי כך שאם אנחנו שומעים איזה איש ציבור אומר "בעזרת ה' " העיתונאים ישר מתחילים לברר עם הוא חוזר בתשובה...
השבוע בזמן שהתלמידות מתכוננות למבחן בביתן, הסבתי את מבטי מקבוצת הוואצאפ של הכיתה לכמה דקות וכשחזרתי גילית כמאה הודעות... (בנות שואלות, בנות עונות – בעיניי זה גדול..) ובתוך אותן מאה הודעות מבליחה מדי פעם הודעה בסגנון "אצליח בעזרת ה' ", " ה' יעזור לי.." וכדומה.
ושוב, כהרגלי, אני מנסה לברר, עם עצמי ומנסה לעודד כל אחד, לעצור רגע משטף הדיבור ולחשוב – למה בעצם אני מתכוון כשאני אומר ב"ה? ובמיוחד אני מכוון לעניין האחריות. האם כשאני אומר "אני ב"ה אגיע לעבודה בזמן" אומר שאני אשתדל מאוד ואעשה כל מה שאוכל ורק מבקש סיוע או, אולי, אני מטיל את מלוא האחריות על הקב"ה ואם לא אגיע לעבודה בזמן, נו, מה לעשות "רצון ה' הוא..".
אני חושב ומכיר אנשים שהתשובה שלהם מאוד מאוד חדה וברורה, יש כאלו שיגידו – הגעה בזמן לעבודה – זה תלוי בי לחלוטין, בעזרת ה' אני בכלל חי, בעל יכולת להגיע ואם לא יקרה לי שום דבר שהוא בגדר אונס, אני אכן אגיע, לכן אם לא אגיע בזמן לעבודה – זו אשמתי. מצד שני ישנם אנשים שלכל דבר שקורה סביבם, יש הסבר אחד ויחיד – "רצון ה' "... את אלו וגם אלו, אני שואל – מה מקומה של הבחירה החופשית? ואם הבחירה החופשית מלאה, אז למה להגיד ב"ה? אגיד "בעזרתי!" ואז מה? הקב"ה לא משפיע על העולם? נחזור רגע לעניין הבחינות, יש תלמידות הכותבות בראש המבחן " בעזרת ה' ובהשתדלותנו נצליח" – לכאורה סינתזה מנצחת! אבל, עכשיו נשאל – כמה אנחנו משפיעים בתוך המציאות ואיפה? כי לכל השאלות הללו יש נגזרת מאוד חמורה – האחריות. אם אני קובע, אני מחליט, אני בוחר, הרי שאני גם אחראי..
"אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹח (ו', ט')
מפורסמים מאוד דברי רש"י על הפסוק:
"את האלהים התהלך נח" - ובאברהם הוא אומר (בראשית כד ( אשר התהלכתי לפניו": נח היה צריך סעד לתומכו, אבל אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו.
ההשוואה בין אברהם לנח מתחילה עוד בפירוש רש"י על המילה "בדורותיו" (עיינו שם) וכאן ההשוואה היא ברורה ו"פוסקת" כדעה שאברהם היה גדול מנח; נח לא היה צדיק תמים ללא תמיכת הקב"ה [ואז מדוע דווקא הוא נבחר? ולמה לא קוראים לפרשה "תולדות"??], לעומת אברהם שלא היה צריך את הסיוע הזה כדי להגיע להיות צדיק תמים.
שואל על זה ה"שפת אמת" – אברהם שם את יהבו בקב"ה שהבטיח לו בברית בין הבתרים זרע "ויחשבה לו לצדקה", אם כך גם אברהם האמין שהכל מהקב"ה, אז איך אומר המדרש שאברהם לא היה צריך סעד – סיוע מהקב"ה? ועונה – "שהכל מהקב"ה, רק לפעמים השם יתברך עוזר באופן שיצטרך סעד ולמי שראוי נותן באופן שלא יצטרך סעד.."
תשובה מורכבת מאוד, ואם אנסה לפשט אותה, "הכל בידי שמיים..", הכל = העולם, המסגרת של החיים שלנו, היקום כולו, על חומריו, תכונותיו וחוקיו ניתנו לנו כמסגרת נתונה וקבועה מאת הקב"ה [למעט ניסים – הרחבה בהזדמנות ב"ה..], אבל בתוך המסגרת הזאת ישנו הכוח העצום של הבחירה החופשית, הוא כל כך עצום שהוא כביכול "משפיע" על הקב"ה, אם אני לא אהיה ראוי, הקב"ה יעזור לי בכך שאצטרך את הסיוע ואם אהיה ראוי אוכל לקבל מהעולם, לשנות את העולם, ללכת בדרכי הקב"ה גם בלי סעד. כי "הכל בידי שמיים – חוץ מיראת שמיים", חוץ מעבודה האדם שנקראת יראת שמיים, עבודת האדם תלויה ברצונו ובבחירתו של האדם בלבד. יש כאן יחסי גומלין בין שני ישויות – האדם והקב"ה ויחסי גומלין אלו פותרים לנו את הפרדוקס [עם זה שיש עוד הרבה להבין..]בין הקבלה מלמעלה ולבין עבודתנו מלמטה.
שבת שלום,
איתן
ובשולי הדברים....
פרשת נח גם חותמת את החלק בספר בראשית שנקרא "מעשה בראשית" אותם סתרי תורה של הבריאה, סתרי תורה שגורמים לאנשים לפקפק בכלל התורה בגלל הסתירה שיש לכאורה עם הידיעות המדעיות של ימינו.
אני לא רוצה לערבב נושא נוסף [אלא אם כן יהיו תגובות המעודדות לכך], אבל מי שהנושא מטריד אותו ו/או רוצה ללמוד לעומק, שיכתוב, שישאל או הכי טוב יעיין בפירוש רש"י ויספור כמה פעמים, הפרשן שמנסה ללכת עם הפשט הכי רחוק שאפשר כותב על כך שאת בראשית לא ניתן לפרש כפשוטו...
ואסיים מתגובה של תלמידה מהשבוע שעבר [אשמח אם תכתבו כתגובה שכולם יראו], התלמידה שולחת ציטוט:
האם היה המפץ הגדול?
"שאלה ללא תשובה אינה חולשה. אל תתפעל ממנה. מקורה הוא בשורשה של הבריאה, בזמן ובנקודה הבלתי מושגים שבהם התחיל האינסוף להתגבש לממשות" [ליקוטי מוהר"ן ס"ד, ב']
מה בעצם אומר ר' נחמן להבנתי? הבריאה היא הפלא האדיר ביותר שקיים, הדבר הבלתי אפשרי על פי חוקי העולם – מאינסוף יוצא משהו סופי, חיצוני לו. ששת ימי הבריאה הם לא רק בלתי מושגים, אלא, הם אפילו לא מגיעים להיות שאלה... לכן האם היו דינוזאורים ואבולוציה שהתחילה מתא אחד שהתפתח גם לבן אדם או שהקב"ה ברא את העולם בבת אחת עם מאובני דינוזאורים? אלו בכלל לא שאלות, איך זה יכול להיות או מה בדיוק קרה, השאלה היחידה שחשובה היא מהו הלקח המוסרי שרצה הקב"ה ללמד אותנו.
שוב, שבת שלום,
איתן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה