בס"ד
שלום לכולם,
מצורע תשע"ו - שבת הגדול
מה גדול בשבת זו. מהי הגדולה?
ה"שפת אמת" מביא את המדרש בבראשית רבה י"א ח' בשם רשב"י - "אמרה שבת לכל העולם יש בן זוג ולי אין בן זוג, אמר לה הקב"ה... כנסת ישראל היא בן זוגך.."
מהו עניין הזוגיות? ישנו כח המכונה זכרי - המשפיע וכוח המכונה נקבי - המקבל והזוגיות הזו נמצאת בכל הבריאה.
כל הטבע נברא בשישה ימים לכן הכל (שהוא כינוי לטבע- "הכל בידי שמיים [הטבע] חוץ מיראת שמיים" [פעולת האדם]) שייך לשישה ימים ומושפע מהם, לעומת זאת השבת שבא הקב"ה נח, משמע לא ברא, לשבת לא הייתה לה זוגיות כזו של משפיע - מקבל, שום דבר לא היה קשור אליה לכן לא מקבל ממנה ולא נותן לה, אך כאשר קיבלו בני את המצווה הראשונה " החודש" התקבל- נברא - משהו שלא היה בשישה ימים- עָם הקשור לקודש, משהו מעל הטבע ולכן ישנה התאמה בין עם ישראל שתהליך היווצרותו הוא בניסים על טבעיים לבין השבת. זוגיות זו אכן נחתמה לאחר כחודשיים לאחר מכן במתן תורה "זכור את יום השבת - לקדשו" (קידושין).
בקשר הזוגי הזה מי הזכר המשפיע ומי הנקבה המקבלת? לכאורה נראה בפשט כי השבת היא המשפיעה על ישראל, אך כמו בזוגיות בין בני אדם הזכרות והנקביות הן תכונות המתחלפות לפי הזמן והעניין, כאשר בזוגיות בריאה ההחלפה נעשית בהרמוניה, כך גם בזוגיות זו ישנה השפעה זכרית של השבת על עם ישראל (יותר משמרו בני ישראל את השבת, שמרה השבת על ישראל), אך גם להיפך בני ישראל שומרים את השבת ומגדלים אותה - נותנים לה את מקומה בעולם, ללא זוגיות זו אין לשבת מה ל"חפש" בעולם.
בני נצטוו במצרים "משכו וקחו לכן צאן… ועשו הפסח". משכו היא מילה שגם לכאורה מיותרת וגם לשון של משהו שלילי כמו שרוצים לומר "עזוב" אומרים "משוך ידך", אכן כאן קיבלו בני ישראל בחירה בין הסור מרע = משכו ידיכם מעבודה זרה ובחירה בטוב = וקחו.
אך, בשלב הזה לפני הגאולה נוצר מצב בעייתי, כדי להיגאל יש לבחור ולעשות (זו מטרת העולם "אשר ברא אלוהים - לעשות") ומצד שני כל עוד לא נגאלו מעבדותם הרוחנית כיצד יוכלו לקבל עול מצוות?
הפתרון בא בדמות לקיחת השה, ההכנה הנפשית לחג, ההשתוקקות של ארבע ימים לקיום המצווה הם אלו אשר אפשרו את הגאולה.
הזמנים היסטוריים שלנו מלמדים אותנו וגם חוזרים ומתקיימים בצורות שונות, כך אנו לפעמים מרגישים לפעמים את הפלונטר של אי היכולת להיגאל, כי זקוקים למשהו שיוציא אותנו ממשבר, אך אין בנו את הכוחות להתחיל את התהליך. הפתרון של ההשתוקקות וההכנה של בני ישראל במצרים דומה למה שלימד הרב קוק ב"אורות התשובה" הרעיון של הרהור תשובה ככזה שיכול לפעול כמניע תהליך התשובה גאולה, הרהור קטן המאפשר את השינוי, כאילו לאפשר לקב"ה לפעול.
שנזכה להכין את עצמנו לחג - לחרות.
שבת שלום,
איתן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה