פסח תשע"ו

בס"ד

פסח...

זה חג של עוצמות, עצמת הטבע, עצמת חירות האדם, עצמת לידת העם... ועצמת האקונומיקה...

כל פעם מחדש ישנה האמירה של "לחג הזה אני מגיע מוכן..." וענייני החיים לוקחים אותך אל מצב בו הבית נקי והאוכל מוכן... ואני? מוכן?

ועכשיו החלטתי לשאול את עצמי לא אם אני מוכן כי "הכנתי דבר תורה לחג", אלא, במבט לאחור, האם אני חי את חיי כמצוות החג? כמה שהחג הזה בא ללמד אותי:

האם אני בן חורין? האם אני משלב את עבודת האדם בטבע - "דבר אל בני ישראל וייסעו" עם הניסים הגדולים? האם אני יכול לשיר את שיר השירים ולחוש את עצמת האהבה לאלוהים? לבריאה?

טוב, תשובות אני עונה לי בפרטי.. :)

ולכולם - על ארבעה בנים ולא רק...

"כנגד ארבעה בנים דיברה תורה" ??/ פסח תשע"ו

נהוג לומר כי בליל הסדר בולט מאוד השימוש בכפולות של ארבע; קושיות, כוסות, בנים, לשונות גאולה. אבל, אם נסתכל קצת לעומק מדובר בכפולות של חמש דווקא:

1. הקושיות – בדרך כלל מזמרים ארבעה בתים, אך, ב"ה עם הקרבת קורבן הפסח ישנה קושיה חמישית – "שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי, שלוק [בישול במים רותחים] ומבושל, הלילה הזה כולו צלי?" [רק המנגינה לא כל כך זורמת...].
2. לשונות הגאולה – לשונות הגאולה מובאים בפסוקים מספר שמות (ו, ז-ח): "לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'". – הרי חמש לשונות גאולה.
3. כוסות – אנחנו אמנם שותים ארבע כוסות, אך קיימת גם כוס חמישית – הכוס לאליהו הנביא.
4. בנים – אהה, לכאורה היה רעיון יפה, עד שהגיע לבנים, הרי לא מוזכר שום בן חמישי!

א  אַשְׁרֵי הָאִישׁ--    אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ, בַּעֲצַת רְשָׁעִים;
וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים, לֹא עָמָד,    וּבְמוֹשַׁב לֵצִים, לֹא יָשָׁב.
ב  כִּי אִם בְּתוֹרַת יְהוָה, חֶפְצוֹ;    וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה, יוֹמָם וָלָיְלָה.
ג  וְהָיָה--    כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל-פַּלְגֵי-מָיִם:
אֲשֶׁר פִּרְיוֹ, יִתֵּן בְּעִתּוֹ--וְעָלֵהוּ לֹא-יִבּוֹל;    וְכֹל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.
ד  לֹא-כֵן הָרְשָׁעִים:    כִּי אִם-כַּמֹּץ, אֲשֶׁר-תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ.
ה  עַל-כֵּן, לֹא-יָקֻמוּ רְשָׁעִים--בַּמִּשְׁפָּט;    וְחַטָּאִים, בַּעֲדַת צַדִּיקִים.
ו  כִּי-יוֹדֵעַ יְהוָה, דֶּרֶךְ צַדִּיקִים;    וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד.

זהו הפרק הפותח את ספר תהילים, דוד המלך משבח את האיש אשר לא הלך בעקבות שלושה סוגי אנשים, רשעים, חטאים ולצים ונשאר צדיק. לכן, הוא גם יזכה לטובה ולא ייענש כדרך שנענשו הרשעים, החטאים וה... מה עם הלצים? מדוע לא נזכר עונשם?

מי זה בכלל הלץ? הלץ, להבדיל מזה שיש לו חוש הומור, צוחק על הכל ומבטל את הכל, לשום דבר אין משמעות, עם אדם כזה אי אפשר לנהל שיח, הרשעים והחטאים אמנם טועים, אבל הם בתוכנו, גם אם בסוג של מלחמה, הלצים מוציאים עצמם מן הכלל ולכן, כתוצאה ישירה, אינם נכללים בכלל ועל כן הלץ, הבן החמישי אינו נמצא כלל ליד שולחן הסדר, להבדיל מארבעת אחיו שגם אם יש להם בעיות כאלו ואחרות, הם עדיין בתוכנו:

1. החכם – רוצה ללמוד ולהשכיל, אך יצר הרע מושך את שכלו להרהר אחר החוקים [מצוות ללא הסבר שכלי] שביהדות – והתשובה: "אין מפטירין.." נשאר עם טעם מצה יבשה בסוף הסדר, למה? ככה הקב"ה ציווה ואני עושה את רצון ה'!
2. הרשע – פורק העול, "מה העבודה?" – מהי היכולת של בשר ודם בכלל להתקרב לקב"ה ולעובדו? ואם אין יכולת כזו, אולי בכלל אין השגחה? והתשובה: נכון, למרות שאין לנו יכולת השגה באלוהות כמו למלאכים, דווקא בשל כך "בעבור זה" חשוב לפניו עבודת האדם יותר מעבודת המלאכים.
3. תם – לרוב נדמה שתם מלשום תמים, אך ניתן לפרש גם מלשום מיתמם, עושה עצמו תם, מתחכם, "מה זאת"? למה צריך את כל הסדר הזה, שרדנו ונצחנו ב"כוחי ועוצם ידי" והתשובה: "בחוזק יד.." לא עשינו כלום, חסד עליון עשה לנו הקב"ה וגאלנו.
4. אינו יודע לשאול – חושך הגלות כבר גורם לאטימות הלב שלא נותן אפילו לשאול, כי הקשר כמעט ונותק, "את פתח לו" – למשוך אותו פנימה.

כל מוטיב של כל אחד מהארבעה מצוי בכל אחד, הרהורים על המצוות שכבר "לא רלוונטיות", חוסר היכולת להתחבר עם מציאות עליונה, התנשאות וגאווה וחושך ובורות... ובכל זאת, השורה לפני סיפור ארבעת הבנים בהגדרה היא שבח – "ברוך המקום.." מהו השבח בחבורת ה"בעייתיים האלו"? השבח הוא שכולם "בנים", לכולם יש תיקון, ישראל גם כשחוטאים נקראים בנים.

אם כך, מדוע הוצא הבן החמישי, הרי גם הוא ישראל שחטא? אכן, ישנם חטאים היכולים להוציא מכלל ישראל, אבל יש פתרון, הפתרון הוא בדמותו של אליהו הנביא שזה יהיה תפקידו "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם..", אליהו שהודח מתפקידו כנביא עקב התלונות על עם ישראל הוא זה שבתיקונו יעשה את החיבור מחדש לכל אותם בנים חמישיים ויחזירם אל חיק עם ישראל (לשון הגאולה - והבאתי), כך כשאנחנו פותחים את הדלת לאליהו, נשים לב גם לבן החמישי המתחבא בביישנות מאחורי גבו ונפתח לקבל כל אחד מעם ישראל.

שבת שלום וחג שמח,

איתן