בס"ד
"אין ספק שנשים יכולות לבצע כל תפקיד בצבא ולפעמים טוב יותר מגברים…
אין משהו מעורר השראה יותר מאשר לפגוש רופאה עם כוח של ש-13 בקצה גבול התימרון בגזרה הצפונית , או לראות קרפ"חית של אחת מחטיבות החי"ר המובילות עושה חיל.
מאמין שבשנים הקרובות שילוב הנשים בכל תפקידי הלוחמה/רפואה ובכל תחום אחר רק יילך ויגבר.
דעות חשוכות יש בכל מקום,
תמשיכו להפיץ אור בכל מקום שאתן מגיעות אליו.
תמשיכו לדחוף קדימה בכל הכוח 💪🏻💪🏻💪🏻.
תותחיות !!!"
כה כתב ע' בקבוצת ווטסאפ, כתגובה לשרשור של עשרות הודעות בנושא פרמדיקיות בצבא, אחרי שפרמדיקית אחת הביעה מורת רוח על כך שישנן יחידות המבקשות דווקא פרמדיק גבר לאיוש תפקידים מסוימים. הדיון, כאמור, נמשך על פני עשרות הודעות ובאופן בלתי צפוי לחלוטין חזר על עצמו לא מעט פעמים, כאשר, שוב, באופן מפתיע למדי, אף אחד לא 'ראה לפתע את האור' והשתכנע שהוא טועה ועליו לחזור בתשובה ולשנות את דעתו.
ובאמת לא יכול להיות סיכוי לשינוי דיעה והנושא, חשוב ככל שיהיה, לא באמת משנה. כי אם מדובר במלחמה של בני האור מול בני החושך, אם יכולה להיות רק דיעה המפיצה אור ודיעה חשוכה, לא רק שאני לא אשתכנע, אני אלחם. כי הוא החושך. אני האור. כניעה לחושך, כאן לפחות אני מרגיש שיותר אנשים כבר מבינים, היא הרסנית, היא לאבד את כל מה שהאמנתי בו, היא הרס טוטאלי, היא איבוד ה'אני'.
'שינוי קטסטרופלי', הוא מונח שטבע הפסיכואנלטיקאי וילפרד ביון. המילה 'קטסטרופה' היא מילה נרדפת לאסון כבד, או, כישלון גדול, כך, שמעניין שביון בא לתאר במונח הזה, שינוי נפשי המביא, דווקא, לחידוש גדול. השימוש במילה הקשה הזאת נובע מכך, שהחידוש המבורך מגיע אחרי הרס של חוויה פנימית, הרס של תפיסות עולם. כשנופל לך האסימון שהקשיים שלך, נובעים מתפיסות פנימיות שהשתרשו עמוק ושיצאו כהתנהגויות, שאתה כבר מרגיש שהן בעייתיות, שלך הם כבר בלתי נסבלות, שאתה מבין שמזה אתה כבר חייב להגמל. אך, הן מגיעות יחד עם תחושת הפחד המציפה לפני תהליך שינוי. אפשר לעשות שינויים, גם באופן מתוכנן, אחרי לימוד והעמקה, אבל, הניסיון מלמד, שלא מעט פעמים, האדם, החברה, צריכים את הדחיפה הזאת של הייסורים (ועם הנצח, לצערנו, לא מפחד מדרך ארוכה)…
אז, אולי, יש דרך אמצע. אינספור דרכי אמצע. אפשר לאחוז ביותר ממחשבה אחת. החיים הם לא מטבע של שני צדדים, או התבטאויות של פוליטיקאים שרואים שזה עושה לנו את זה, הדיכוטומיה הזאת. בלי שנצעד בדרכים האלה, הדיונים ימשיכו להיות ריקים מתוכן, נמשיך לצעוק שטויות, שטויות יפות ונכונות, אל מעבר לגדר.
אפשר לקבל השראה מרופאה או פרמדיקית שפורצות גבולות, תרתי משמע. ואפשר, ביחד עם ההשראה הזאת, להחזיק גם בעמדות מורכבות יותר, על כל הרצף. ככה אפשר להקשיב, ככה, נעשה בעצמנו שינויים, ועם אפשר, בכמה שפחות קטסטרופה…
וכן, אתן באמת תותחיות…
שבת שלום ובשורות טובות,
איתן.
במד' מצורע מוציא רע כו'. כי מה שנתן הש"י יצה"ר [יצר הרע] ג"כ לאדם כמו שהוא בכלל אינו מתנגד לעבודת הש"י כמ"ש בשני יצריך כו'. רק המוציאו מן הכלל. ואפשר שהשני צפרים חיות טהורות רומזים על ב' יצרים שכמו שנתנם הש"י הם טהורות כמ"ש נשמה שנתת בי טהורה כו'. א"כ יש די טהרה תוך האדם ורק שלא יוציא שום דבר משורשו כנ"ל [שפת אמת, מצורע, תרל"ב]:
מידה כנגד מידה ניתנה במצורע. הוא גרם להפרדה בין בני אדם בדברו לשון הרע (או עשרה חטאים נוספים שבאה עליהם צרעת), הוא יוצא אל מחוץ למחנה. התורה, מכירה ביצר הרע, אומר ה'שפת אמת'. לא במובן הנוצרי, הנה, תראו היצר, החושך, המלאך המשחית. במובן שיצר הרע, כרצון להשביע את רצונות הגוף, הוא כוח קיים. בדיוק כמו הכוח לעסוק בתורה. בדיוק כמו להתפלל. שתי ציפורים חיות. וטהורות.
רק אל תוציא את הכוחות החוצה. רק אל תוציא בני אדם החוצה. אם אתה משתמש בכוח להפרדה (מה שאפשר לעשות גם עם תכונות המשויכות, לכאורה, ליצר הטוב), להפרדה מהשורש, שמחייב למוסר, לנאמנות, לקשר בין אדם לאדם, בין אדם לבוראו, אז לך, 'תעמוד בפינה ותחשוב על מה שעשית'. תחזור אחרי קורס קצר בהבנה שיש ארז, שאתה חושב שאתה דומה לו, ושיש גם אזוב, שאולי תדמה לו קצת יותר. תראה את הציפורים עפות יחד על פני השדה. תלמד, גם אתה, לעוף יחד, עם ציפור אחרת, שונה, אך טהורה, לא פחות ממך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה