בס"ד
שלושת הקופים החכמים. הידועים בכינויים "לא ראיתי, לא אמרתי, לא שמעתי". למה הם כל כך חכמים? כי, כך לטענת היפנים, הם לא רואים/מדברים/שומעים רוע. וככה, לדעתם, נלחמים בו. אל תתעסק עם הרוע והוא ייעלם. הגרסה הזאת, אולי, רק קצת יותר טובה מהגרסה הנפוצה בימינו, שאין בכלל רוע. יש צד אחר. יש סיפור אחר. אין ילד / אדם / חברה עם רוע, יש להם, פשוט, נרטיב אחר ותוכיח שזה לא נכון… אי אפשר להוכיח, לא באמת, גם אל מול רוע כל כך גדול, אלא, אם אתה דבק בעקרונות מוסר שתחילתם אוניברסליים והמשכם ניתנו מלמעלה. מול הנרטיביים זה קשה עד בלתי אפשרי, לפחות, מול הקופים, יש מה לעשות כדי שיניחו את הידיים שלהם בצד…
הפסל הזה גם מזכיר לי חוויות מהחינוך. לפעמים, כך זה לפחות מרגיש, לא משנה מה תעשה, לא רואים ולא שומעים אותך. מדברים, כן, אבל, לא איתך… יש את הרובד של ה'הפרעות' לשיעור / לחינוך. תחושת ה'אני אוויר' שממלאת אותך היא לא מהנעימות במקצוע / בהורות, אבל, מול זה, יש יותר כלים להתמודד. החוויה הנוספת היא עמוקה יותר. אני מרגיש שהן לא מצליחות לראות, הם (או משהו) אוטמים את אזניהם משמוע והקולות (שקיימים? שרוצים לצאת?) נאלמים דום.
אני מנסה לומר לעצמי, רוב הזמן, שזו אותה חוויה. שזה אותו המצב. שלושת הקופים (ולא קראתי לכם קופים, לא לכעוס… 🙂 ) שנראים מזלזלים, צוחקים, נאטמים דווקא מולך, הם, בעצם, הקופים, שלא מצליחים, כרגע, אחרת. שכובד משקל הגיל, הנסיבות והסיבות, מעמיס על כל איברי החוש. החיצוניים והפנימיים. והכל מתערבב שם בפנים.
דבר אליהם. תראה להם. תקשיב להם. הידיים לא באמת חוסמות. הם שומעים, רואים ומדברים. אולי באופן קצת שונה. תאמין, זה נכנס. ידוע האמרה של המחנך האגדי יאנוש קורצ'ק - "הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות, מחנך אנשים". אני חושב, שלחנך אנשים זו דאגה גם לימים ולשנים. תראו, הקופים, כבר עכשיו, קצת, מורידים את הידיים…
שבת שלום ובשורות טובות,
איתן.
יש ללמוד מפרשה זו שצוה המקום ב"ה לומר לבנ"י זאת הפרשה אם כי לא שמעו מקוצר רוח כו'. עכ"ז [על כל זה] נשאר בוודאי בהם קצת רושם מדיבורים אלו אשר אחר הגאולה נתברר להם למפרע כל הדיבורים. כי נמצא קצת ידיעה בלב אדם. אשר הש"י [השם יתברך] בוחן כליות ולב. מבין זאת המחשבה. מה שאדם עצמו לא יוכל להרגיש כמ"ש [כמו שכתבו] חז"ל עד שלא נוצרה המחשבה בלבו של אדם הוא מבין [שפת אמת, וארא, תרל"ט]:
זיגמונד פרויד נחשב לאבי הפסיכואנליטיקה המודרנית. האיש שהביא לקדמת מדע הפסיכולוגיה את חלקי הנפש, את הלא מודע. את 'פליטות הפה' שאומרות לאדם שהוא יודע, את מה שהוא עוד לא למד להכיר. הקב"ה מלמד את משה פסיכואנליטיקה. התת - מודע העברי הוא מעל קוצר הרוח והעבודה הקשה. אולי נראה לך שהם שמים ידיים על האזניים, העיניים והפה, אבל אתה, אל תפסיק לדבר.
תמלא להם את התת - מודע, אם כרגע הם עוד לא מסוגלים לקבל את הדברים באופן מודע. אחרי הגאולה, אומר ה'שפת אמת', הכל יתברר. המלאכים תוהים, על שפת ים סוף, במה שונים עובדי עבודה זרה עברים מעובדי עבודה זרה מצרים. אתם לא בוחנים כליות ולב. אתם לא רואים מה הם באמת רוצים. אתה, משה, תמשיך לדבר. תמשיך לעשות פעולות מעוררות. דבר אל השכל, אל הלב, תן להם לעשות משהו עם הידיים, תהפוך את חוקי הטבע, ואז ייחשף, הטבע של העם שלך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה