בס"ד
אחד הדברים הכי מרתקים במחקר, בעיניי, הוא עצם הגילוי. אתה מעלה השערה, אתה מנחש ניחוש מושכל, יש לך רעיון איך דברים צריכים להראות, אבל עד שהדבר לא נמצא באופן גלוי מול העיניים בצורה כזאת או אחרת, זה עוד לא זה. לחובבי הז'אנר (כמוני) אין כמו טבלאות וגרפים, ממוצע, סטיית תקן, אלפא ושאר מונחים כדי לצייר את גילוי, כאילו הטבע עצמו מתגלה מבעד לתאים של האקסל (כמו במטריקס… חובבי הז'אנר וזה..וכן, יצאתי חנון גאה). אבל, שלא כמו במחקר, הגילוי מגיע גם במילה, משפט, מכתב או הברקה. ה'אאוריקה' היא תחושה נפלאה, דברים היו מעורפלים במוח ובלב ופתאום הם כל כך בהירים. הבנתי. גיליתי.
כמורה למקצועות המדעים העוסק גם בחקר מדעי וגם בהוראה, אני נמצא בסוג עולם של חקר המכונה "מחקר משולב". מצד אחד אני עוסק במחקר מדעי כמותי, מדויק עם כללים נוקשים ומצד שני אני עוסק במחקר המכונה איכותני המנסה ללמוד על אותם הדברים שקשה להכניס למספרים. להבין מצבי רוח, תחושות, מניעים, רגשות. הנתונים שנקלטים בכל שנייה של אינטראקציה עם הסובבים אותנו, הן זאת המתוכננת והן זאת הספונטנית, נקלטים ומעובדים כדי לאפשר לנו לתת את התגובה המתאימה, את המילה המתאימה. ומתוך הלמידה, מתוך אותו "מחקר" להמשיך ולשפר ולדייק שוב ושוב את הדרך שבה אני פועל, עובד, מחנך וחבר.
נסתרות הטבע הם רבים, מגוונים ונפלאים, כל גילוי רק מביא לשאלות רבות נוספות. נסתרות הטבע האנושי מגוונים לא פחות. גם הם, גלויים ונסתרים כמו קרחון שרק הקצה שלו בולט מעל המים. כמה מתוך החלק הקטן והגלוי מעיד על החלק העמוק והנסתר? האם אפשר בכלל ללמוד מהסתכלות בו על מה שמתרחש במעמקים? איך אפשר לתת לחיים שמתחת להתגלות ולפרוח גם למעלה? לא אפסיק לנסות ולענות על השאלות האלה.
בפסוק הנסתרות לה' אלוהינו כו' זה נוהג בכל דבר שיש בחי' סתים וגליא [סתום וגלוי] כמ"ש בזוה"ק שמא דקוב"ה ואורייתא סתים וגליא. וכמו שהקב"ה שגבהו דרכיו מדרכינו כביכול בעבור חיבת בנ"י תיקן בשמו ית' ובתורה בחי' גליא. כמו כן צריכין בנ"י למצוא בכל מעשיהם בחי' סתים לתת חלק להשי"ת בכל מעשיהם. ואם שא"י האיך עכ"ז ע"י הביטול אליו ית' זוכין להמשיך לחול על הכנה זו ש"ש. שכך שלימות האדם צריך להיות ע"י בחי' הביטול ובמ"א נאריך בזה אי"ה [שפת אמת, נצבים, תרל"ט]:
לתורה חלקים רבים, גלויים ונסתרים, פרד"ס עמוק ורחב עד אין קץ. על הקב"ה כמובן אי אפשר לדבר. ה'שפת אמת' נתלה בדברי הזוהר המדבר על גילוי והסתר בתורה ובשמו (מטרה, רצון, דרך) של הקב"ה. חסד הבריאה בכלל וההתגלות לאנושות, במיוחד בשיא של מתן תורה, הוא האופן הגלוי שבו אנחנו יכולים לתפוס את התורה ואת שמו של הקב"ה.
אנחנו פועלים באופן גלוי, זה ברור. אבל, אומר ה'שפת אמת', כמו שהקב"ה פועל באופן "שלנו" הגלוי, אנחנו צריכים לפעול גם בנסתר. לגלות, לחשוף, לחפש בכל דבר מה הוא חלקו של הקב"ה, מה מסתתר מאחורי ההעלם הגדול. ובמקומות שאי אפשר, גם לבטל את הערך העצמי, כדי להתחבר לערך עליון ממני. להבין כי יש עומק גדול. עצם ההבנה הזו שיש עוד הרבה שאני לא יודע, היא גם המנוע לפעילות חשיפה וחקר אינסופיים וגם מביאה לקצת ענווה.
שבת שלום,
איתן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה