בס"ד
תעביר את זה הלאה. אם איך שהוא עוד לא קראתם את הספר או צפיתם בסרט (להלן קטע קצר - להכין טישיו בצד...), עכשיו יהיה זמן ממש טוב לעשות את זה. טרוור הוא ילד שמעלה רעיון שיכול לשנות את העולם, בכך שהוא יוצר פירמידה של עזרה הדדית שהעיקרון שלה הוא - אם קיבלת טוב, תעביר אותו הלאה לאחרים. כמה פשוט, ככה גאוני. מה שמדהים הוא שהסרט לא רק סיפר את הסיפור, אלא, גם שינה מציאות. אנשים שצפו בסרט הגבירו פעילות התנדבותית ועמותות התנדבותיות רבות הוקמו בעקבותיו.
סיימנו ב"ה עוד שנת לימודים. בשנה המורכבת הזאת, זכיתי לטוב גדול. זכיתי לפעול בשעת משבר. זכיתי לתת. קיבלתי הרבה בחזרה. הן במהלך השנה והן בכמה מכתבים מרגשים ושיחות בשבוע האחרון, זכיתי לקבל הכרה, ובכך זכיתי לקבל כוחות גדולים מתלמידות וחלק מהצוות שמאפשרים לי להמשיך הלאה, שמחזקים אצלי את עמוד השדרה ועוזרים לי לראות את הדרך לתת ולהעביר את זה הלאה. תודה.
אָ֚ז יָשִׁ֣יר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עֲלִ֥י בְאֵ֖ר עֱנוּ־לָֽהּ׃ בְּאֵ֞ר חֲפָר֣וּהָ שָׂרִ֗ים כָּר֙וּהָ֙ נְדִיבֵ֣י הָעָ֔ם בִּמְחֹקֵ֖ק בְּמִשְׁעֲנֹתָ֑ם וּמִמִּדְבָּ֖ר מַתָּנָֽה׃ וּמִמַּתָּנָ֖ה נַחֲלִיאֵ֑ל וּמִנַּחֲלִיאֵ֖ל בָּמֽוֹת׃ וּמִבָּמ֗וֹת הַגַּיְא֙ אֲשֶׁר֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב רֹ֖אשׁ הַפִּסְגָּ֑ה וְנִשְׁקָ֖פָה עַל־פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹֽן׃
באר חפרוה שרים כו' אא"ז מו"ר ז"ל הגיד פי' הבאר שהוא תורה שבע"פ שצריכין למצוא מעצמו הארת התורה הגנוזה בכל דבר כו'. שרים הם המושלים ביצרם. כרוה נדיבי עם ע"י ששומרין הנדיבות והרצון שבלב רק להשי"ת עי"ז יכולין למצוא בכל מקום הארה הגנוזה. במחוקק ע"י כח החק שנתן השי"ת בכל דבר שצריך האדם לשמור עצמו שלא לצאת מחיות הפנימיות מחוקה הנ"ל לחוץ. ועכ"ז במשענותם שג"כ צריך האדם לידע כי אינו זוכה לשום דבר רק ע"י שבוטח בהשי"ת כי הוא עוזר לכל דבר כמ"ש מתנה כו' [שפת אמת, חוקת, תרל"ב]:
אחרי כמה אירועים מורכבים שעוברים העם ומנהיגיו מתחילת הפרשה, באמצע תיאור מסעות בני ישראל במדבר, מופיעה שירת הבאר. חוסר הקשר לכאורה בין השירה לסדר הפסוקים והסתרה של הסיבה לשירה, להלל שנאמר על ישועה גדולה, הביא את רש"י לצטט את המדרש על ההצלה הגדולה מהעמים שרצו להשמיד את בני ישראל וההצלה ממנה על ידי נס.
ה'שפת אמת', כדרך החסידות, מעביר את העיקרון של הנס לאזור האישי. הקב"ה נתן את התורה שבכתב, השרים חופרים את הבאר (מלשון ביאור), את התורה שבעל פה, מאפשרים לתורה להגיע לכל אחד בעזרת הפירוש של התורה שבכתב והעברת המסורת. הם גם "נדיבי עם", תכונת הנדיבות, הנתינה, מאפשרת להם לראות "בכל מקום הארה גנוזה". בכל אחד את אורו הגנוז. וגם הם עצמם, אותם שרים, אותם נדיבים, אותם מחוקקים, גם להם יש משענת. הם מבינים שאת כל הפעולות שלהם, את כל העשייה, הם מקבלים במתנה מהקב"ה - ומעבירים את זה הלאה.
מעבירים הלאה וממשיכים בתיאור המסעות. וממדבר - מתנה, כשאתה יבש כמו מדבר, כשאין לך כוחות, אולי גם קצת אבוד, תן מתנה. אם אתה רואה אדם במצב מדבר, תן מתנה. וממתנה - נחליאל, כוח הנתינה מתפשט כנחל. כנחל - אל. ומנחליאל - במות, הבמה היא מקום גבוה, הבמה גם שימשה מקום להקריב קרבן ולהודות. קיבלת, תקריב מעצמך, את עצמך ותודה על זה. ומבמות - ראש הפסגה, המשך של עלייה מתמדת המקנה לאדם בסוף את היכול של להשקיף על פני הישימון, לראות את כל הדרך שהוא עשה מהישימון למטה ועד לראש הפסגה ולהשתמש ביכולת זה לכוון גם את השאר, במעלה ההר.
שבת שלום,
איתן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה