בס"ד
מה עניין שמיטה לנפתלי בנט? לומר לך מה שמיטה כללותיה ופרטותיה מסיני, כך הפוליטיקה הישראלית יש בה כלל ויש בה פרט, כלל הזקוק לפרט ופרט הזקוק לכלל. ביום שלישי פקע המנדט של בנימין נתניהו להרכיב את הממשלה הבאה והוא הועבר לידי יו"ר "יש עתיד", יאיר לפיד. כדי שלפיד ירכיב ממשלה צריכים לחבור אליו מפלגות מצידה הימני של הקשת הפוליטית ועד השמאלית הקיצונית. מה הסיכוי בכלל של ממשלה כזאת לקום, קל וחומר לתפקד לאורך זמן? האין הונאה גדולה מזאת, כאשר כל אחד מראשי המפלגות מפר לא מעט מהבטחות הבחירות שלו?
גם התחלנו ללמוד השבוע בהפסקות על שנת השמיטה שתתחיל ב"ה בעוד כארבעה חודשים. אחת המצוות הלא הגיוניות שיש. שנה שלמה לא לעבוד ולא לקיים את הפעולות החקלאיות שבעולם הישן היוו את מרכז הכלכלה וכן שמיטת החובות הפוגעת בצמיחה כלכלית המבוססת על היכולת ללוות כסף כדי לפתח עסקים נוספים, או לפתח עסקים קיימים. לאורך הדורות "המציאה" ההלכה היהודית "פתרונות" להמשך קיום הכלכלה, תוך שמירה על עקרונות השמיטה. החל מהפרוזבול (שטר המעביר את החוב לבית דין ומאפשר בכך לגבות את החובות לאחר השמיטה) שתקן הלל הזקן בסוף ימי בית שני ואוצר בית דין המאפשר סחורה בפירות שביעית, דרך ההעברה של הסחורה דרך בית הדין (שהיווה סוג של ממשלה) ועד לגידולים הידרופוניים (על מים) או על מצע מנותק המאפשרים גידול כמעט חופשי של פירות וירקות בשמיטה.
עניין הפתרונות האלה גורם (גם הוא…) להתפלגות של הציבור המקפיד לקיים את הלכות השמיטה. בעוד קבוצה אחת שנקרא לה "מקפידים" או "חרדים" בהכללה, שומרת על מערכת העיכול שלה מכל שמץ של איסור, או פתרון שאינו מקובל על ככל הפוסקים, הרי שקבוצה אחרת מנסה לראות כיצד ניתן לקיים את מצוות השמיטה מבלי לשמוט גם עקרונות חשובים אחרים כמו עבודה חקלאית עברית ואי העברת מכסות חקלאיות לידי גויים.
הרב יעקב אריאל כתב מאמר שבו הוא מדבר על הכלל התלוי בפרט והפרט התלוי בכלל. הפרט, החקלאי, תלוי בכלל שיקנה את סחורתו גם אם היא מגיעה עם מדבקה של "אוצר בית דין" (איכלו את הפירות בקדושה) ולא עם מדבקה של "ללא חשש שביעית" (איכלו פירות ללא קדושה) והכלל זקוק לפרט שיגדל לו פירות קדושים ושישמור על קרקע בבעלות יהודית (שזו בערך המטרה שלשמה יצאנו ממצרים..). אם כל אחד ידאג רק לקיבה שלו, אפשר לחזור לאכול מהאבטיחים והקישואים שקיבלנו ממצרים.
האם ממשלה מקשת כל כך רחבה של דעות, המבוססת על שוני רב כל כך בנושאים הקשורים לכלל ולפרט תחזיק מעמד? האם יש לה בכלל לגיטימציה לאור ההבטחות? האמת, אני עוד לא גיבשתי דעה מוצקה. אני נע בין הרעיון של הזדמנות למשהו כלל ישראלי רחב לבין ניסיון נואל לקיים אחדות במקום שאין, ניסיון שרק יציף וידגיש את השוני וההבדלים. אבל אני חושב שאם ישכילו הפוליטיקאים שלנו, ולא פחות גם אנחנו, האנשים שחיים אחד עם השני ומביעים את דעתם בכל פלטפורמה אפשרית, לא לדאוג רק לקיבה שלנו, לא לשמור על הכשר הבד"ץ של הדעות והמחשבות שלנו, אלא, גם לראות שהקבוצות איתן אנחנו חיים, גם הן, זקוקות לפרנסה שלהן, זקוקות לקול שלהן שיישמע ושיבוא לידי ביטוי, תוך שמירת המסגרת ואפילו הרחבת האופי היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל, אולי נצליח לאכול פירות מהארץ הזאת בקדושה, עם כמה שפחות "חשש"..
עניין סמיכת פ' [פרשת] אונאה לשמיטה. הגם דכ' [שכתוב] מעט השנים תמעיט כו' עכ"ז עיקר אונאה אינו דוקא בענין שמיטין. אבל באמת עיקר אל תונו הוא כדי להיות בנ"י באחדות כמ"ש חז"ל שאונאת דברים ג"כ בכלל. והנה מצות השמיטה אינה מצווה פרטית אבל כפי האחדות שיש בבנ"י יכולין לקיים זאת המצוה. כמ"ש בזמן שכל יושבי' עלי' כו'. וכמו בשבת מתיחדין בו ברזא דאחד ע"י השבת. ושמיטה תלוי' בבנ"י ובקידוש ב"ד. לכן ע"י האחדות באין לשביתת שמיטה. אבל שבת קבוע וקיימא מביא האחדות מעצמו. ולכן חרב המקדש ע"י שנאת חנם וע"י ביטול שמיטין ויובלות כי הכל ענין אחד כנ"ל [שפת אמת, בהר, תרל"ח]:
בחרתי לצטט את ה'שפת אמת' הזה כשהרעיון על מה אכתוב רק נצנץ במוחי. אחרי שכתבתי את מה
שכתבתי, קראתי שוב את הפסקה הזאת ואני קצת "חושש" שכל מה שאכתוב לא יהיה מדויק כמו ה'שפת אמת', אבל אנסה בכל זאת לבאר את לשונו התמציתית.
הסמיכויות בפרשה הזאת מעלות שאלות המביאות את הפרשנים לקשר ביניהן. עניין שמיטה והר סיני, ועניין איסור אונאה [הונאה בלשוננו] לשמיטה. הרי ברור כי אסור להונות את החבר גם בששת השנים שאינן שמיטה. אז מה עניין אונאה לשמיטה? אלא, לומר לך, מה אונאה (במסחר, בדיבור) גורמת לפילוג, כך לא ניתן לקיים את השמיטה ללא אחדות, מה שמיטה תלויה ב"כל ישראל על אדמתם", כך, כדי לקיים עם באחדות (או משפחה, או שבט) יש להקפיד לא להונות, לא לשקר, לא לתכמן אחד את השני.
מטרת השמיטה היא להרים את המבט מהקרקע, כולם, לא רק החקלאי. להתנתק מכבלים שנראים לנו כבלתי אפשריים להתנתק מהם. איך לא נגדל מזון ונשרוד? איך לא נגבה הלוואות ונקיים שוק חופשי וצמיחה כלכלית? איך נקיים אחדות כשאנחנו לכאורה כל כך שונים? "וציוותי את ברכתי" מבטיח לנו הקב"ה. אתם עשו את שלכם, קיימו את השמיטה, באחדות, כל אחד כפי כוחו, כל אחד בתמיכה לאחר. אל תונו איש את אחיו. ואז אני, אומר הקב"ה, "וציוויתי את ברכתי לשלוש השנים" ואולי אפילו ארבע וחצי שנים של ממשלה מתפקדת…
שבת שלום,
איתן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה