בס"ד
לפני מספר שנים פתחתי חשבון פייסבוק (סתם כדי לראות מה הזקנים האלה עושים שם..). במקור זה היה (ועדיין) לצורך קבוצת החלפת ידע בנושא רפואת חירום ללא חברים. בסוף נכנעתי ללחץ חיצוני ואישרתי את כל מי שאני מכיר, עכשיו כבר יש לי יותר מ-300 חברים, מה שגורם לי להרגיש מקובל מאוד (לא ג'סטין ביבר, אבל בכל זאת 300! ;). בשתי מערכות הבחירות האחרונות כבר לא יכולתי להתאפק ועניתי מספר פעמים על פוסטים שבעיניי היו מסיתים או מעוותים (אחת אפילו זכתה להיות הראשונה שגירשתי מהעולם הוירטואלי עקב תמונה של היטלר המושווה לראש הממשלה שאין לנקוב בשמו…).
אני מנסה לענות לעניין, לעורר שיח, שאלות ותשובות הדדיות, אבל לרוב אני נענה בהתקפה שאינה קשורה בכלל למה ששאלתי. אנשים ממש מתאמצים, נלחמים לעשות שינוי בהנהגת המדינה. גם אם אני רואה את זה באופן אישי כעיוורון וגם הגישה של "גם לי גם לך לא יהיה" היא מזעזעת בעיניי, יש משהו במסירות נפש הזאת, בכוח הזה של ההתנגדות לאחר, שבכל זאת אני שואב ממנו אופטימיות (מחלה כזאת שלי). כי אנחנו מתקדמים, הנקודה הלאומית - יהודית - ישראלית מתבררת, חוק הלאום, הצהרת טראמפ ועוד. וככל שהבירור מתקדם, ככל שסיסמאות העבר בנושאים האלה של לאומיות - ישראליות ויהדות כבר לא תופסות, צריך להגיע משהו חדש. על הבירור הזה (ללמוד), על המסר הזה (להעביר), אנחנו צריכים למסור את הנפש.
תמחה את זכר עמלק. הוא הבטחה גם כן שבני ישראל ימחו את שמו בלי ספק. אבל כפי מה שנתקיים והיה בהניח כו'. כך מתקיים מחיית עמלק […] פי' כי עמלק מסר נפשו לרעה. אף כי ידע שסופו לאיבוד. אבל רצה לערבב את בני ישראל. ולכן זה שכרו שלא יהי' לו חלק בקדושה. דהנה כל האומות יש להם קצת שורש בקדושה. וכ' אז אהפוך אל העמים שפה ברורה כו'. דלעתיד יתגדל שמו ית' וידעו כל העמים כי לה' המלוכה כמה שכתוב ישמחו וירננו לאומים כו'. אבל עמלק ימ"ש לא יהי' לו חלק בזה. כמ"ש ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד [...] ולכן כפי מה שמתקרבת הגאולה ומתברר כבודו ית' בעולם. כפי זה השיעור נמחה שמו של עמלק. וז"ש והי' בהניח כו' מכל אויביך מסביב. אז תמחה בוודאי זכר עמלק... [שפת אמת, זכור, תרל"ז]:
מדהים הסיפור הזה של עמלק. התאבדות של עם. עם שלם מחליט להקריב את עצמו על מזבח ההיסטוריה במטרה אחת בלבד - לערער את היציבות של עם ישראל. להכניס קצת טומאה. להוריד מהשלמות. הוא יודע שהוא ילך לאיבוד, אבל זה שווה לו כי עם ישראל ייפגע.
איזו מסירות נפש. לרעה. מסירות הנפש הזאת מנתקת אותו גם מהיכולת להצטרף לקדושה בעתיד. יש קשר, המובא גם ברש"י בין הופעת שם ה' בעולם ובין מחיית עמלק. וכמו שהופעת ה' היא וודאית כך גם מחיית עמלק. "תמחה" כהבטחה ולא כציווי, כך מפרש ה'שפת אמת'.
עולם המדע התקדם משלב של תלות בדת, דרך כפירה ועד לאמונה המתחילה ומתגלה בו היום. היהדות עצמה יוצאת מהגלות של בית המדרש אל החיים עצמם והישראליות בפריחה עולמית מעם לפני השמדה ועד לאור לגויים ממש. כל בירור כזה הוא מחיית עמלק, הסרת המחיצות וההסתרות. בשבת נשמע כולם קריאת זכור. כווווולם מחויבים בה. כולנו מחויבים למצוא את הדרכים לגלות את הגודל שבמציאות, להסיר את המחיצות בינינו, את זה עמלק לא ישרוד…
שבת שלום,
איתן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה