בס"ד
קשה להתמודד עם הייאוש. כל עוד ניצב מולך אדם עם קושי, אדם שנלחם בשיניים כדי לשרוד, נופל וקם, מתקשה, מצליח, חוטף מכות ועומד שוב, אז עם כל הכאב אתה מאמין שיש פתרונות גם אם לא תמיד הם נמצאים אצלך. אתה, האדם שמנגד, האדם שרואה וחווה קושי של אחר. אבל כשמגיעים משפטי היאוש העמוקים, האמיתיים, כאן כבר מגיע הקושי, כאן אתה נקרע מבפנים. מה כבר תגיד לו? יהיה בסדר? איך אתה יודע? איך אתה יכול להיות כל כך בטוח? זה עוזר בכלל המשפט הזה? טוב, אז אתה מגיע עם תכנית סיוע. אבל בשביל להכנס לתכנית הוא צריך קודם לקום. או לפחות להושיט יד. אדם מיואש לא מושיט יד.
אם אתה פוגש אדם מיואש, אם אדם מיואש קרוב אלייך, חפש אצלך קודם את אותן נקודות הזמן שהיית עמוק למטה ותהיה שם. ועוד לפני ניתוח הדרכים שעזרו לך, הדרכים שיכולות לעזור לחבר, תרגיש אותו. תרגיש את הצער. ואז גם אם תדע רק לומר "יהיה בסדר", זה יהיה אמיתי יותר, ניכרים דברי אמת. איך אני יודע? הייתי שם וזה אפשרי. אם זה היה אפשרי פעם אחת, אז זה אפשרי תמיד ועכשיו גם נחשוב איך.
בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כו' ואח"כ אמר ואותנו הוציא... וי"ל ג"כ כנ"ל שע"י אמונה נכנס לתוך הכלל ובוודאי בכלל הי' יצ"מ לנקודה הישראלית שמשם נמשך חיים לכל איש ישראל רק ע"י אמונה באין לזה. ואחר שרואה עצמו כאלו יצא. ויודע ומאמין כי גם ההארה שיש לו לא הי' לולי יצ"מ. עי"ז נתגלה לו שרואה איך יוצא באמת. וכן הפי' בסיפור יציאת מצרים אפילו כולנו חכמים כו'. כי אף שהוא חכם דבוק בה' חיים יש לו לידע כי כל זה ע"י יצ"מ שהאמת כן רק שצריך לברר זה ע"י אמונה והוא הסיפור לשון בירור וגילוי מפורשת כי בכל דור יש יציאת מצרים לפי ענין הדור וכ"ז הי' בשעת יציאת מצרים. וכפי אמונת האדם כאילו יצא נתגלה בחי' זו ומרגיש מיצ"מ של עתה ויוכל לצאת כל אחד ממיצר שלו:(שפת אמת, פסח, תרל"א)
ה'שפת אמת' מלמד אותנו כיצד לצאת מהמיצר. מצד אחד אנחנו אומרים בהגדה כי אנחנו צריכים לראות את עצמנו כאילו יצאנו ממצרים. מצד שני "ואותנו הוציא", משמע היינו שם ממש. אז באמת לא היינו במצרים לפני 3,000 שנה, אבל עצם העובדה שניתן לצאת ממצרים, ניתן לצאת מהמיצרים הלאומיים והאישיים, אם זה היה אפשרי פעם אחת, זה יכול להיות אפשרי תמיד.
ביציאת מצרים התגלו כמה דברים. אפשר להלחם בטבע ממש, בדטרמינזם שנדמה שקובע הכל. הגנים שנתקעתי איתם, הסביבה שגדלתי בה, לא הם לבדם יקבעו את עתידי, הוא בידי. אפשר גם להלחם בשעבוד שנראה אין סופי ובלתי מנוצח. מצרים, בית עבדים, לא ברח משם עבד מעולם, לא בגלל שהיו חומות גבוהות, אלא בגלל שבכלל לא היה בתודעה שעבד יברח, העבדים הרגישו שמצבם הוא חוק טבע שאין להתנגד לו. ביציאת מצרים התברר שאפשר להשתחרר, אפשר לצאת לחירות.
וכפי אמונת האדם שיש יציאה לחירות, אומר ה'שפת אמת', וכפי החיבור לעם ישראל, זה שהיה אז וזה שקיים היום, העם בכלל וגם האדם שמולך. כפי אמונת האדם שישנה אפשרות לצאת, יוכל כל אחד לצאת מהמיצר שלו.
חג חירות שמח ושבת שלום,
איתן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה