בס"ד
תזריע - מצורע תשע"ח
אנחנו חוגגים השבת בר מצווה לבננו איל. במהלך הילדות כוחות הרגש הם החזקים ביותר אצל הילד ועם התבגרותו מתפתח מאוד הכוח השכלי. היכולת לשלב את הכוחות האלה היא נרכשת ומאוד לא פשוטה בהתחלה. לכן, תקופת ההתבגרות מלאה גם בקשיים ובסערות לצד החוויה של הגדילה וההכרה ביכולות המתפתחות.
ההתבגרות היא תהליך. היא מסע. חלק מהמסע הגדול. החכמה היא לעזור לילד, לנער, לצעוד איתו צעד צעד, לתת לו לחוות את הדרך, ללמוד ולהנות ממנה. לקבל את הנפילות ולכוון אותו לקום, בעצמו, לחבק, לתמוך, לשחרר... ובעיקר להיות שם כי הכוחות האלה חזקים וחשוב לכוון אותם לטוב.
זכיתי ואיל שלי חכם ורגיש, בעל דמיון, רגש ושכל ברמה גבוהה (אובייקטיבי לחלוטין...) וגם בקשיים שישנם, טוב לי לגדול איתו יחד.
אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת - התואר אדם קשור לחלק של הדמיון באדם. הדמיון, הרגש, מאפשר ליצור ולפתח תרבות, כלכלה, ממשל וגם להגיע לנבואה. אך כוח הדמיון הוא גם מקור לחטאים רבים (רצון לשלוט, להשיג…). דמיונות שווא על דברים לא מושגים יכולים להפיל את האדם אל החטאים החמורים ביותר של עבודה זרה, גילוי עריות, גזל ושפיכות דמים. וכאשר מופיע קלקול כזה, האדם מקבל כרטיס אזהרה בדמות הצרעת בעור.
נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן...צָרַעַת נוֹשֶׁנֶת הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן - צרעת נושנת. האדם לא הבין את המסר והקלקול המוסרי נמשך, האדם יורד ממדרגתו והנגע הוא זה שמופיע ראשון, הוא המרכזי ורק לאחר מכן מופיעה המילה אדם.
וּבָשָׂר כִּי יִהְיֶה בוֹ בְעֹרוֹ שְׁחִין וְנִרְפָּא - עם הישנות החטא והתדרדרות נוספת שם האדם נמחק. הקלקול המוסרי כבר כל כך גדול שלא נותר לו לאדם מהבחינה המוסרית מהדמיון לאלוהים והנה הוא נקרא רק "בשר".
וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בוֹ נָגַע בְּרֹאשׁ אוֹ בְזָקָן… וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן נֶתֶק הוּא צָרַעַת הָרֹאשׁ אוֹ הַזָּקָן הוּא - הביטוי איש מורה על חשיבות, על צד השכל שבאדם. תפקיד השכל לשלוט ולכוון את האדם ובעזרתו הוא אמור לפעול בעולם. עם זאת, לשכל יש נטייה לשלוט ולא לאפשר לרגשות להתבטא ולכן החטאים שבשכל הם הפרדה בין השכל והרגש וכן לקדש ערך מסוים על פני אחרים. לכן, כאשר הקלקול המוסרי מגיע מהשכל הוא נקרא נתק. גם כאן ניתן להראות מהמשך הפרשה את ההתדרדרות של חטאי השכל ולא ארחיב.
המשמעות היא - "עבירה גוררת עבירה" - דאמר רב הונא כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו הותרה לו סלקא דעתך אלא נעשית לו כהיתר (קידושין מ.).
אבל "אם מידת פורענות.. קל וחומר למידת הטוב מרובה" (אבות דרבי נתן, פרק ל') ומצווה גוררת מצווה ושכר המצווה - מצווה. על דרך השלילה אנחנו לומדים קל וחומר לטוב. להכיר ולדעת כי יש יכולת להתקדם, לגדול, לפתח את הכוחות, לשלב אותם, לדייק אותם.
שבת שלום,
איתן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה