אמור תשע"ז

בס"ד

פרשת אמור תשע"ז

יכול להיות שזה נגמר

מילים: יהונתן גפן

לחן: שם טוב לוי

אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי,

והכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי

שומר עברי על סוס לבן, בלילה שחור

על שפת הכינרת טרומפלדור היה גיבור

תל אביב הקטנה, חולות אדומים, ביאליק אחד

שני עצים שיקמים, אנשים יפים מלאים חלומות

ואנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות,

כי לנו, לנו, לנו ארץ זאת. ... יכול להיות שזה נגמר…

מאז שעמדתי על דעתי והתחלתי לשמוע על הסיפורים של הקמת המדינה בכלל, הגולן ורמת מגשימים הנכנסת לשנת ה-50 בפרט, הייתה לי תחושה של החמצה. התחושה שנולדתי איזה 40 שנה מאוחר מדי. לא הייתי במחתרות, לא הייתי בפלמ"ח, במלחמות הגדולות ובעיקר בהקמה של יישוב מאדמת טרשים, מכלום, למשק משגשג ופורח מבחינה אנושית, חקלאית, כלכלית. הכל כבר כאן, הכל כבר מוכן…

כשהתחלתי לצרוך כמויות גדולות של אריק איינשטיין, בעיקר החל מכיתה י' שהיה לי חדר משלי בדירות החדשות בפנימייה החדשה של הישיבה בחספין (מה שבעצם היה מטבח), והייתי נוהג, בימי שני להתמיד ולשהות בו בכל שעות הבוקר עם האזנה לקלטות (ע"ע ויקיפדיה) ברדיו טייפ קטן (ע"ע ויקיפדיה), נתקלתי גם בשיר הנ"ל. השיר שנכתב בדור ההורים שלי שהרגישו בדיוק כמוני על זה שהם לא נלחמו עם טרומפלדור ולא הקימו את המדינה מאפס. הם "נאלצו" לחיות במדינה שקם קמה והתבססה ו"הסתפקו" רק בלהקים יישובים חדשים, למנוע מצבאות ערב להשמיד את המדינה ולגדל בה ילדים.

באותו חדרון קטן בנעוריי גם חלמתי הרבה (עוד משהו שלא עבר לי עם הגיל...) על מה היה אילו ומה אני הייתי עושה (מציל את העולם כמובן...). ובמיוחד ברצף הימים האלו המלאים גבורת הרוח וגבורת הגוף, ברצף הזה של שואה, זיכרון, עצמאות, מרד בר כוכבא... ומה נשאר לי לעשות?? ללמוד? לעבוד? שגרתי למדי, לא מסעיר... דור שני הוא דור קצת בעייתי, דור שני לשואה, דור שני להקמה.

רמת מגשימים התנהלה פעם כמושב שיתופי באופן מלא, משמע כמו קיבוץ רק בלי חדר אוכל ובית ילדים. כולם עבדו במה שיכלו וקיבלו תקציב על פי גודל משפחה ולא על פי התפקיד וכד'. לאחר מכן הגיעה ההפרטה ופירוק השיטה וכל מי שהגיע מאז לרמת מגשימים היה חבר בקהילה אבל לא באגודה השיתופית. לפני מספר שנים החליטו לפתוח מחדש את הקבלה לאגודה, זכיתי להיכנס לשותפות הזאת וביקשו ממני לדבר בטקס כנציג הדור השני. חשבתי מה יש לי להגיד לאנשים שהיו (ועדיין) גיבורי ילדותי, אנשים שהערצתי כשהם נסעו על הטרקטור עם גופיות "אבא מכה" מובילים אותנו כילדים בשדות.. מה אני יכול להגיד להם? מה אני כבר יכול לתרום? אז דברתי על אתגרי הדור השני, על מסירות נפש שהיא קצת אחרת, אבל מאתגרת בזכות עצמה, שמירה על הקיים, העצמה, חינוך בדור הזה, פיתוח…

היום אני יודע כי נולדתי בדיוק בזמן שלי. אני יודע מה אני צריך לעשות ומשתדל לעשות זאת. אתם? אתם קוראי הצעירים? אתם הפסדתם הכל!... נולדתם 30 שנה מאוחר מדי.... 😂😂

"בפסוק ונקדשתי בתוך בני ישראל... המוציא אתכם מארץ מצרים וכו'. ודרשו חז"ל על מנת כן הוצאתי אתכם וכו'. דהנה בני ישראל מצווין למסירות נפש על קדושת שמו יתברך ובוודאי נמצא זה הכוח בכל איש ישראל שיוכל לבטל כל הטבע. וביציאת מצרים שעשה לנו השם יתברך נסים הוציאנו מן הטבע ועל ידי זה בכוחנו לבטל כל דבר טבעי..." (שפת אמת, אמור, תרמ"ו).

הרצון הבסיסי של כל יצור חי הוא לשרוד ולהתרבות. אלו הכוחות הבסיסיים של הטבע מהם נגזרים כל הפעולות של יצור חי. האדם קצת שונה לפעמים. היהודי, ממש מוזר. היהודי נדרש למסור את נפשו אם מכריחים אותו לעבור על מצוות מסוימות, מצוות חמורות בכל זמן ואפילו על מצוות קלות בשעת השמד. וגם בחיי היום יום, היהודי נדרש לפעול כנגד כוח המשיכה של כל יצור חי ואדם, מצוות שהן כנגד כוח המשיכה של הממון כמו צדקה, כנגד כוח המשיכה של יצר המין כמו איסורי עריות ונידה, נגד כוח המשיכה של יצר הידע והסקרנות כמו בהלכות לשון הרע וכו'. פשוט לצחוק לטבע בפנים…

את היכולת הזאת, אומר השפת אמת, קיבל היהודי מיציאת מצרים, מהיציאה העל טבעית הזאת. ההוכחה כי אפשר להתנגד לכוחות הטבע. היהודי גם מלמד ומכשיר את העולם כולו, כפי שאמר הרב קוק: "יציאת ישראל ממצרים תישאר לעד האביב של העולם כולו". זהו תהליך, ספירת העומר, יום אחרי יום, תיקון אחר תיקון. תיקון המוסר קודם כל והיכולת להתנגד לטבע מוליכים את האדם למדרגה העליונה של שילוב המוסר והמידות עם קבלת התורה בשבועות.

נשמע לפי מה שכתבתי כי יש טוב ויש רע וכי הטבע הוא רע שיש להתנגד אליו. כאן נכנסת תורת הסוד. התורה שהגיע אלינו דרך הנביאים, התנאים, רשב"י ורבי עקיבא, האר"י ובדור האחרון הרב קוק. התורה הזו הייתה נסתרת, אבל בדורנו, דור הגאולה, הרב קוק כבר גילה לכולם. האמונה היהודית היא אמונת הייחוד, הכל מגיע מהקדוש ברוך הוא וכל מה שאנו רואים הוא דרך הפעולה שלו בעולם ולכן הכל בעצם טוב. זה סוד כי זה עלול להיות מסוכן לעשות מעשים רעים במחשבה כי הם גם בעצם טובים (כך סבר משיח השקר שבתאי צבי). אז הגיעה הזמן, אומר הרב קוק, לא לקבל את הרע כמות שהוא, אלא, לדעת ולמצוא את הנקודות הטובות בו, את הקודש שבו ולגלותו. לפעול בעולם הטבע, לפעול עם הגויים ובוודאי ובוודאי עם אחינו "החילוניים", לנקות את הלכלוך החיצוני ולגלות את הקדושה.

שבת שלום,

איתן