בס"ד
ויחי תשע"ז
החום התחלף חזרה בקור ותמונת השמיים התחלפה ממראה הבהיר לענן וערפל. רק השרירים בכתפיים ומשא הזיכרון מעידים על כך שאנחנו אחרי הטיול השנתי. היה מדהים. היינו במדבר מול נופים מרהיבים, התעלינו על קשיים פיזיים בטיפוס על הרים, קשיים שמביאים איתם גם התמודדות נפשית. נסענו לבקר את אחינו היושבים בעמונה, לראות אותם בעיניים. הם הישירו לנו מבט חזרה, מבט קצת שונה מהמבטים שאנחנו, תושבי הגולן, נתקלים בהם ביום יום וגם זה עשה לנו משהו בפנים, משהו קצת מטלטל שאתו יש להתמודד. להתמודד ולמדוד את עצמינו איפה אנחנו עומדים ביחס לכל מה שקורה.
ומעבר לדברים בעלי הכותרות הגדולות, נמצאים להם המפגשים הקטנים, הקצרים, אך המשמעותיים של השיחה הקטנה, הקפה, הלימוד, ההכרות שאני חש סיפוק גדול שיש להם מקום אצלנו גם ביום יום, אבל יש משהו בתפאורה של הטיול השנתי שמאפשר יותר, חודר יותר ומגלה את השכבות, את הזרמים שנמצאים שם כל הזמן. כן, זה אני ככה כל השנה, כן, אני יודע שגם את כזאת כל השנה ואני עובד להראות לך שגם שהמסגרת נראית קצת יותר "הדוקה" המהות לא משתנה. ואני גם עובד על לראות אותך כל יום כאותה אישיות בדיוק גם בקושי וגם אם ישנה התנגדות.
באחד מהמשחקים שנתנו מדריכות הטיול נשאלתי "איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים?" וכשעניתי שאני מקווה להיות באותו מקום עבודה ולהצליח להתקדם ולקדם את כל החלומות החינוכיים שלנו, התפלאה השואלת איך אני לא רוצה להתקדם ואיך אני לא נשחק. עניתי כי החיבור והמפגש עם הנערים והנערות יוצר אצלי מציאות של התחדשות בעצמי. כשאתה מרגיש קרוב, גם "המלחמות" הם בעצם סוגים שונים של שיחה.
וַיְבָ֥רֶךְ אֶת-יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָֽרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵֽעוֹדִ֖י עַד-הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכָּל-רָ֗ע יְבָרֵךְ֘ אֶת-הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ:
הסתירה בולטת מאוד בפסוקים. הנה אמורה להגיע הברכה של יעקב ליוסף, אבל בפועל מתברכים שני בניו של יוסף, הנערים מנשה ואפרים. אומר ה"שפת אמת":
"אך כי כל ברכה הוא מבחינת יוסף שהוא להיות כל דבר נדבק ונקשר בשורשו שהוא חיות הנקודה הפנימיות מהשם יתברך ממילא יש ברכה, כי בשורש יש תמיד התחדשות".
כשיש חיבור, כשיש קשר בין הדורות, הברכה מתפשטת מלמעלה למטה ומלמטה למעלה ואם יש חיבור למקור נצחי הרי שאין סוף לברכה וישנה התחדשות מתמדת והפריה מתמדת בין הדורות.
שבת שלום,
איתן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה