בס"ד
"מעבר לכך, חברי קבוצה רואים שהם לא רק ניזונים באופן סביל מן הלכידות הקבוצתית, הם גם מחוללים את הלכידות הזאת ביצירת קשרים בני קיימא, אולי, לראשונה בחייהם…"
(ארווין יאלום, טיפול קבוצתי תיאוריה ומעשה).
לקבוצה טיפולית יש 'סטינג' קבוע של מקום, זמן, התנהלות ועוד. המפגשים ידועים, קבועים פחות או יותר ובעיקר יוצרים 'בועה' מנותקת מן העולם שבחוץ. מקום שבו מתרחשים תהליכים של מטרתם להגיע מוכן יותר, מותאם יותר, ל'קבוצות' שבחוץ, לקבוצה המשפחתית, החברתית והלאומית. אני לקראת סיומן של שנתיים בהן הייתי חבר בקבוצות כאלו במסגרת לימודי הייעוץ החינוכי, קורים שם דברים נהדרים ומשם העבודה רק מתחילה.
מי שייצא מקבוצה כזאת, או, מי שחי בקבוצות חייו, כשהוא עוד רק 'ניזון באופן סביל מן הלכידות הקבוצתית' ועוד לא הצטרף 'לחולל את הלכידות ביצירת קשרים בני קיימא', הוא נשאר בשלב התינוקי - ילדי של חייו ומהווה מכשול להתפתחות הקבוצה ובמקרים מסוימים, אף לפגיעה גדולה בה.
החברה החרדית נמצאת בצומת. בצומת של המשך ניצול הלכידות הפנימית שלהם כדי להיות ניזונים מן הלכידות והאחריות של אחרים, או, להצטרף לחולל את הלכידות הכללית. וכן, יש תהליכים ונכון, אולי, תהליכי כפייה כאלה ואחרים רק יגרמו נזק וכן, זו הכללה וכו'. ויחד עם זאת, הזמן נגמר. וזה לא 'רק' האיום הקיומי מבחוץ. יש כאן איום קיומי ממש מבפנים. יש כאן שעה, שבהווה ממש, סיפורי המרגלים ומחלוקת קרח נמצאים אל מול העיניים שלנו, אלו לא סיפורים בני אלפי שנים, הזמן לבחור הוא עכשיו.
יותר מזה, הרב יצחק יוסף עובדיה, הרב הראשי הספרדי עד לפני שנתיים, צוטט כאומר 'שבט לוי פטור מהצבא', ברומזו כי כל (??) החרדים הם שבט לוי העוסקים בתורה ולכן פטורים מן הצבא. מעבר לשאלה ההלכתית (מלחמת מצווה) ומעבר לשאלת האחוזים שבאמת הם 'שבט לוי לומדי תורה', יש כאן אמירה קיומית מפרידה. שבט לוי של מי? של איזה עם? 'ולעמוד לפני העדה לשרתם'!! טוען משה כלפי קרח. לא מספיק לכם הזכות הגדולה לשרת?? אתם רוצים יותר? יש זכות גדולה מזאת???
כן, ראוי שלימוד התורה יהיה באופן רשמי נדבך חשוב במדינה היהודית, כן, במצבים מסוימים, אפילו להיחשב כשירות בפני עצמו. אבל, לימוד התורה אמור להביא אותך לשרת. אם ה'וויב' של הציבור החרדי היה לשרת דרך לימוד התורה, אם הלימוד הזה לא היה מסתגר, אלא, יוצא החוצה בדרך מקרבת, ומי שלא לומד משרת בדרך אחרת, שירות לאומי, או, צבאי, לא רק שלא הייתה בעיה פוליטית, לא רק שלא הייתה בעיה בשורות הצבא, 'שבט לוי' הזה היה מקדם, ממש, את הגאולה השלמה.
ראו את ה'שפת אמת' בהמשך.
מטה אהרון היה יכול להוציא ציץ, עלים ופירות רק כאשר הוא בתוך מטות (שם נרדף לשבטים) שאר נציגי העם.
אם לא נתחבר, תתחברו, לעם ישראל,
מטה אהרון של שבט לוי, הוא,
סתם מקל.
שבת שלום ובשורות טובות,
איתן.
בענין אות המטה של אהרן בתוך מטותם לרמוז כי ע"י התכללות בנ"י אז עבודת הכהן העובד ה' עושה פירות. וז"ש בתוך מטותם שבאמת פעולת הצדיק אינו בכח עצמו רק שמאסף כל חלקי עבודת הפרטים ומוציא אותם מכח אל הפעולה. כי הכל עובדים ה' אך לזכות לעשות פרי למעלה לא כל אדם זוכה לכך. וז"ש אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו. ומדקדקין דהול"ל פרי מעלליו יאכל. אך באמת כולם צריכין להחזיק טובה להצדיק שהוא מוציא מעשיהם מכח אל הפועל שיזכו לאכול פרי מעלליהם כנ"ל. וזהו הי' נחמה לבנ"י שיש לכולם חלק במעשה הכ"ג. וכעין זה הגיד מו"ז ז"ל בשם הרב מפרשיסחא ז"ל שהרמז ויצץ ציץ ויגמול כו' כמו שיש באילן פרחים וציצים ופירות כן יש לכל ישראל חלק. זה בפרח וזה בציצים. אם כי הכהן הוא העיקר כו' [שפת אמת, קרח, תרמ"ד]:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה