וירא תשפ"ו

 בס"ד

צָמֵא.

בַּקְבּוּק הַמַּיִם לְיָדִי

מָלֵא,

צִפִּיָּה וּכְלוֹת

עֵינַיִם קְרוּעוֹת,

מֻתָּר. קְצָת

לַעֲצֹם אֶפְשָׁר

לִנְשֹׁם,

יָבוֹאוּ, יָבוֹאוּ,

כִּי פָּתַחְתִּי

כְּנַף אֹהֶל,

וְהָרוּחַ,

תִּשְׁאַב.

הכיתה, כל כיתה, עוד תתמלא. חוקי הטבע ולא מעט מאמץ, מכניסים תלמידים, כל סוג של תלמידים, פנימה. ארבע קירות, מבצרו של אדם, הטירה של המורה (וכן, כל סוג של מורה). וכשהדלת נסגרת, אין עוד כלום בעולם, זירת הפעולה הבלעדית, המקום לחולל ניסים.

טוב להכנס לכיתה. וגם, לצאת. לעמוד בפתח מסדרון. לחפש, מי לא נכנס. מי לא היה מסוגל. מי פורח דווקא שם, בחוץ, ומי, נראה שם, פשוט, אחרת. קשה לעמוד במסדרון, לא ברור, מי צריך, לעשות את הצעד הראשון. לא בטוח שמישהו בכלל יגיע. אבל, החום, הקור, הזמן, לא משנים. אתה יודע, אם מישהו כן יגיע, הוא מלאך.

שבת שלום ובשורות טובות,

איתן.

והוא יושב פתח כו' כבר דברנו בזה השבח שנאמר לאאע"ה [לאברהם אבינו עליו השלום] אחר שזכה לכל המדריגה הגדולה הוא יושב בפתח וע"ז [ועל זה] נאמר אשרי שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום כו' בלי ספק מי ששומע אליו יתברך בכל יום הוא זוכה למדריגות רבות ונפלאות כמ"ש אשרי. אעפ"כ [אף על פי כן]   יהיה שוקד על דלתותי. זה שנאמר והוא יושב פתח האהל כחום היום פירוש אחר כל התלהבות הגדול שהיה לו במראה הזאת. אעפ"כ ישב בפתח [שפת אמת, וירא, תרל"ח]:

ארבעה נסיונות, על פי הרמב"ם, מופיעים בפרשה שלנו, כולל הניסיון שנחשב לגדול מכולם, עקידת יצחק. ובכלל, כל עשרת הנסיונות של אברהם הם אירועים שהתרחשו בעולם והשפיעו עליו, כמו רעב ומאבק לשרוד בגלות, התמודדות מול אנשים אחרים שהשפיעו עליו, או הנחיה ישירה מהקב"ה.

אני לא יודע אם ה'שפת אמת' התכוון לזה, אבל, מתוך דבריו, אני סופר עוד ניסיון, שאם יותר לי לתת ציונים לאברהם, הוא עמד בו בגדול. יום יום. אברהם עומד בשער. עומד בפתח האוהל. ולמרות שיש לו לא מעט התמודדויות ונסיונות בתוך האוהל שלו פנימה והרבה מאוד סיבות לסגור את הפתח, הוא עומד על הסף. נותן לכל הרוחות להכנס. לוקח עליהן אחריות. כולל רוחה של סדום, רוחו של האחיין ה'בעייתי', רוחן של המעצמות הגדולות, וגם, אחרי, או ממש תוך כדי, נבואה וברית גדולה, אברהם רק מחכה לקחת אחריות, על כל מי שיבוא, על שלושה אנשים זרים.