בס"ד
תראה!
את אשר עשה לו.
העמלק.
בדרך הראשית, בים,
אל מול כולם.
תשמע,
בכל מהדורת חדשות.
איך ויזנב בו,
סתם כי הוא יכול
וְלַעוֹלָם -
אין אלוהים.
דע,
שאתה,
הבא בתור.
אנחנו רק בתחילתה של המלחמה הזאת. היא יכולה להגמר תוך שבוע, היא גם יכולה, בלחיצת כפתור אחת, להפוך למלחמת עולם שלישית שעליה כתב אלברט איינשטיין משהו כמו "איני יודע באיזה נשק נשתמש במלחמת העולם השלישית, אך ברביעית נשתמש במקלות ואבנים״. מלחמה שעלולה לשנות סדרי עולם, מלחמה שעלולה להחזיר את האנושות מאות שנה לאחור. ככה צריך, לדעתי, להתייחס למלחמה הזאת.
נשמע שזה גדול עלינו. מי אנחנו מול פוטין (בכל זאת חגורה שחורה בג'ודו) וביידן. במהלך הגלות התרגלנו להסתכל על עמלק, זכירתו ומחייתו, כסוג של משל ליצר הרע הפרטי שיש בכל אחד. לזכור כל הזמן, איך הוא מזנב, איך הוא יודע להכשיל, במקומות הנחשלים של הנפש. ההסתכלות הייתה עמוק פנימה. יש בהסתכלות הזאת, כמובן, אמת, אבל חלקית ביותר. הגאולה התחילה. חזרנו לארץ, נוספה לנו אחריות לאומית. לעמלק יש פנים, כבר לא צריך לחפש אותו במחשכים. אם נחבר בין העמלקים, אז, אולי, ניתן לומר כי העמלק שבפנים מאפשר לנו להיות אדישים כלפי העמלק שבחוץ. נותן לנו את הלגיטימיות להשאר בבית ולצקצק בלשון, מכורבלים מול הטלוויזיה.
איך עושים? מה עושים? כל מעשה קטן של מחאה. כל מעשה קטן של עזרה לפליטים, לעולים, לאלו שנמצאים תחת אש. בסדר, מנסים להשוות את אקיבוש (יצור הגורם לצרות) הישראלי לזה הרוסי ואת הפליטים הפלשתינאים לאוקראינים. אבל, זה בדיוק התפקיד של הזכירה בשבת הזאת ובכלל. לדעת להבדיל בין טוב לרע ולא לפחד להצביע על ההבדל הזה. בלי האבחנה הזאת אנחנו משותקים, הבלבול המוסרי הזה, הוא זה שמשתק את העולם המערבי גם מול פוטין וגם מול אירן והפלשתינאים.
וכמו תמיד, אתם כבר מכירים, האתגר הלאומי הוא משל לזה הפרטי והפרטי, לזה הלאומי. לא תוכל להתעלם. זכור. אל תשכח. תעשה.
בפסוק ונפש כי תחטא כו' והוא עד כו' במדרש מפרש על בנ"י שכל אחד מושבע מהר סיני וזה ושמעה קול אלה והוא עד כמ"ש אתם עדי. או ראה אתה הראת. או ידע וידעת היום כו'. פי' שבני ישראל נשלחו בעוה"ז לברר מלכותו ית' ויש לכל אחד מישראל השגה וידיעה בנקודת הלב להכיר כבוד מלכותו ית' וצריך למשוך הכל אחר זאת הידיעה. וזה אם לא יגיד הגדה לשון המשכה. כי תחטא יש לפרש ששליחת הנפש בעוה"ז הוא חסרון בגוף הנפש אך התיקון ע"י בירור כבודו ית' בעולם וז"ש הפסוק שזה תיקון הנפש בעולם. אך י"ל עוד שקאי אחר החטא ממש שאין צדיק בארץ כו'. ולמה כן. שע"י החטא אם יתחזק לשוב להשי"ת יוכל לתקן יותר ולהמשיך כל המעשים אחר הבורא ית'. וז"ש כי תחטא ואעפ"כ יש בו הידיעה כו' שהיא נפש הישראלי אם לא יגיד כו' שזה תיקון החטא כנ"ל [שפת אמת, תרל"ז]:
מהו מקור החטא? מסביר לנו ה'שפת אמת' כי זו הבגידה. אתה הרי יודע. שמעת. ראית. אז אם לא הגדת, אם לא עשית - "ונשא עוונו". כי לכל אחד מישראל, יש יכולת השגה וידיעה ב"נקודת הלב" להכיר את כבוד מלכותו, את הדרך באים לידי ביטוי הערכים שקיבלנו במסורת. אנחנו יודעים טוב מאוד מהו טוב ומהו רע. עם הידיעה הזאת אנחנו צריכים לפעול. ואם טעינו, אם סטינו מהדרך, יש לתקן עם קרבן. עם קרבה. רק אם נהיה קרובים אל הדברים, קרובים אל האנשים, נוכל לחזור ולפעול על פי מה ששמענו, מה שראינו, מה שאנחנו, בעצם, כבר יודעים.
שבת שלום,
איתן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה