בס"ד
חדר מורים הוא, לדעתי, החדר הכי מיותר בבית הספר. לא רק מיותר, מזיק. בית ספר כמו שאני רואה אותו, צריך לשדר הרבה פחות את ההבדלים בין מורים לתלמידים. חדר מורים, לא רק שמשדר את ההבדל הזה, הוא גם הופך את היוצרות. למי נבנה בית הספר? לתלמידים? למורים?
חדר מורים, גם בנִרְאוּת שלו, וגם,לפעמים, לצערי, בשיח של מורים, מהווה "מקום מפלט" למורים בזמן ההפסקה אחרי האימה / המאבק / העומס / הקושי ואפילו אחרי ההצלחות שפקדו אותם במהלך השעה - שעתיים האחרונות.
חדר מורים, כך לדעתי, צריך להכיל פינת קפה קטנה ותא. זהו. אז איפה נשב? במסדרון וברחבות השונות. עם מורים אחרים ועם התלמידים. מרתק לשבת במסדרון. תמיד אהבתי להסתובב בו, קופץ מהכסא במשרד לשמע כל רחש… השנה אני ממש שוהה בו, למרות הפיתוי להכנס לספריית מכללת "אוהלו" שמארחת אותנו עד לסיום השיפוץ של האולפנה. מרתק המסדרון. כמה הוא מלמד. כמה אפשרויות הוא מציע.
במסדרון, כשם קוד לכל האזור הבלתי פורמלי שבתוך החינוך הפורמלי, ובכלל לתפיסת עולם מתבוננת, יש לפעמים הזדמנות לבחון דברים עם פחות מָסַכִים. יש החולפים בו בשקט. מבלי להפריע את שלום הציבור. עושים הכל כמו שצריך. אבל מה עם לקום, לעשות ולפעול?
ויש את אלו שמדליקים אותו בסערה, כוכבים נוצצים, חולפים בו, מבלי רגע לעצור, להקשיב, לקבל, להפנים. רצים לארגן את הדבר הבא, רצים לאן?
אני, היושב במסדרון, את אלו רוצה לנער לקום ולעשות, את אלו רוצה רגע לעצור. אוהב את שניהם. לאסוף ולְקָרֶב. תעצרו שנייה לשמוע וקומו לעשות.
גם נראה שבוודאי הי' ברכת יצחק לעשו באופן שהי' עשו מרוחק מהקדושה שעל כל זה יוכל למצוא הארת הקדושה. כי בוודאי גם יצחק ידע שאינו צדיק. רק שסבור שעוד יוכל להתקרב להקדושה. וברכה זו נטל יעקב והוא לדורות לזרעו שגם שאנחנו רחוקים נוכל למצוא נקודה הקדושה כנ"ל. וז"ש את ברכתי לקח משמע שהי' באמת שייכות לעשו יותר מליעקב רק שיעקב נטלו לדורות לזרעו. ומעין זה נמצא בזוה"ק שיעקב גנזו לזרעו ואמר כי הוא א"צ לכל הברכות אלו ע"ש. והוא כנ"ל [שפת אמת, תולדות, תרל"ב]:
עשיו יודע מה הוא רוצה. עשיו עושה. לא מתלבט.
יצחק אוהב את זה.
עשיו יוצא לשדה, לפני השמש, חוזר בערב עם הציד.
יצחק אוהב את זה.
עשיו מארגן, מפעיל את כולם, מילה שלו זו מילה, אף אחד לא מתנגד.
יצחק אוהב את זה.
עשיו הוא הדמות להוביל, לשנות, לקחת משפחה קטנה, להוביל אותה לעם - לשנות את העולם...
ורבקה - אוהבת את יעקב.
כן, אומר יצחק, עשיו לא מושלם. אבל אם אני צריך לבחור את המתאים למשימת האבות, להקמת האומה, הוא האיש. מה עם הקדושה? מה עם הלימוד? מה עם התוכן? זה, בטוח יצחק, עוד יגיע. עם קצת עזרה מהברכות שלי ובעזרת ה'.
בניגוד לרושם מהגן, יעקב לא מושלם ובטח לא מתאים במצבו הנוכחי למשימה. איך אפשר להקים אומה מישיבה באוהל? מי יפרנס? מי ייצא לצבא? גם הוא צריך את הברכה המקרבת אל המטרה, המציבה יעדים וחורתת אותם בברית לא פחות מעשיו. אולי אפילו יותר.
רבקה, שקיבלה את הנבואה הפרטית, יודעת את זה ופועלת כדי שיעקב ישיג לנו, כפי שאומר ה'שפת אמת' את "ברכת הדרך". היכולת, גם כאשר אנחנו רחוקים, לחזור אל הדרך, אל המטרה, אל הקדושה, שהיא גילוי הקשר עם הקב"ה בעולם הזה. לא עשיו, לא יעקב. ישראל.
שבת שלום,
איתן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה