בס"ד
מרמרה. מאז אותה אניית מחבלים "זכינו" לשם קוד המתאר הלך נפש. מצב מרמרה, אופי של מרמרה… עשו שימוש חופשי בהטיות השונות. לראות אדם במצב מרמרה, אותי זה חוסם. לא רק אותי, אני רואה מחנכים שזה אחד המצבים הכי קשים להם בבואם לעבודת החינוך. המרמור מוריד את האדם, חוסם אותו ומקשה עליו מאוד לצאת מהמצב הזה, קשה לגעת באנשים במצב זה. כי כשמר לי בפה, לא משנה מה אני אוכל, הכל יהפוך למר. אתה מנסה לתת לו מתוק ולא מבין למה הוא לא מוכן לקבל אותו. גם המתוק - מר לו. "מרה שחורה" הוא ביטוי לדיכאון קשה. תהום שקשה מאוד לצאת ממנה.
האדם במצבו המריר כבוי וחסר כוח לפעולה. עם זאת, אני חושב, שזה בדיוק השלב הראשון שצריך לעזור לו לעשות. לעשות. לפעול. לקחת אחריות. המרמור הוא בדרך כלל השלכה כלפי חוץ. המצב רע בגלל… אין כאן שום דבר טוב… וכן הלאה. בדיוק כמו ההמלצות בהתמודדות עם שאר מצבי דחק נפשיים (מודל מעש"ה של ד"ר משה פרחי מתל חי), כך גם עם המרמור (בין זה הדכאוני ובין זה המזלזל בהכל). קודם כל אני איתך ומחויב אלייך אפילו במצב זה והשלב השני הוא העידוד לפעולה. ללקיחת אחריות. לניהול חיים מוחזקים ומסודרים. כשאדם לוקח אחריות על משהו הוא מבין מה זו עשייה וכל נקודת ההסתכלות שלו שונה, הוא לא יכול להיות מר. מקסימום מריר (60% ומעלה…:).
וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה.
וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה.
וַיִּצְעַק אֶל יְהוָה וַיּוֹרֵהוּ יְהוָה עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ. [שמות ט"ו, כ"ג - כ"ה]
אמר רבי לוי: למה כי מרים הם, הדור היה מר במעשיו [תנחומא ויקהל]
רבי שמעון בן יוחאי אומר: דבר מן התורה הראהו שנאמר ויורהו ה' עץ. ויראהו ה' עץ אינו אומר, אלא, ויורהו. [מכילתא דרבי ישמעאל].
בא וראה כמה מופרשין דרכי הקב"ה מדרכי בשר ודם, בשר ודם במתוק מרפא את המר, אבל הקב"ה מרפא את המר במר. הא כיצד? נותן דבר המחבל לתוך דבר המתחבל כדי לעשות בו נס. [מכילתא דרבי ישמעאל].
" שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ " (שמ' טו:כה): "שׁם שׂם לו – במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם, שבת ופרה אדומה ודינין.. [רש"י על המקום].
נראה כי רבי לוי הופך את הפשט (את הרעיון לקחתי מהרב בנימין לאו) בו נראה ש"מרים" מדובר על המים ו"מדביק" את המרות על עם ישראל. אבל עומק הפשט הוא כזה. עם ישראל אמנם עבד בפרך, אבל לא הייתה לו שום אחריות. כך הם עבדים. ומי שאין לו אחריות - מתלונן.
והקב"ה מלמד את משה איך להתנהג עם אנשים מרים, לא רק מראה לו עץ. קח עץ מר. תראה להם שאתה איתם גם במצב המר הזה. אבל, תוסיף מים. תשתול. תתחיל לייצר פעולה קטנה. זרע באדמה. תן להם חוקים של בני חורין, שיקחו אחריות. העשייה הזאת, גם כאשר חורף מסביב, תסלק את הטעם המר כשיגדלו הפירות המתוקים.
שבת שלום וט"ו בשבט שמח,
איתן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה