בס"ד
ללא השקיה מסודרת, ללא יד אדם שתטפל, שתגזום ושתדשן גדלים עצי פרי מניבים מזה מאות שנים בפינות חמד ברחבי הגולן. שרידים להתיישבויות שונות במאות השנים האחרונות ועד למלחמת ששת הימים. סיפור מרתק הוא ההתיישבות בעת העתיקה ברמת הגולן. במבט מהחרמון קל מאוד לזהות את הגבול בין ישראל לבין סוריה. הצד הישראלי משובץ בגושים ירוקים של חקלאות מפותחת ומתקדמת, בעוד בצד הסורי, שם מתקיימת חקלאות מסורתית יותר, קשה להבחין במטעים. סיפור מרתק הא ההתיישבות בעת החדשה ברמת הגולן.
אל העצים העתיקים האלה יצאתי אתמול עם תלמידותיי לסיור. המדריך, איש שחי חקלאות ושטח ומכיר באופן אישי עצים רבים ברחבי הארץ. אני, שגדלתי לתוך חקלאות, שהיא חלק עמוק מחוויות הילדות שלי ונטועה לי עמוק בנשמה כמו העצים הנטועים בצפיפות מירבית אצלי בגינה. והתלמידות, חלקן מיישובים חקלאיים, חלקן מהעיר, דור שגדל לחקלאות יותר מתועשת, לעבודה של תאילנדים, למרחק שגדל בין האדם לבין מה שיש לו בצלחת.
זה לא פוסט מתבכיין על ה"דור של ימינו". זה פוסט שרואה תיקון. אל העצים העתיקים האלה (שפִּריַם מתוק ונהדר) עוד נחזור בחורף. נקח מהם חלקי ענפים וננסה להחיות את הגֶנִים שלהם. ננסה להחיות את הקשר שלנו אל האדמה. לא מתוך נוסטלגיה לעבר, אלא דווקא מתוך הטמעה שלו לחיים המודרניים. נשלב את הגנים האלו עם הגנים של הזנים החדשים, נכבד את החוכמה העתיקה, נבנה עליה קומה שאותה הקים האדם בשכלו כדי לבנות את (חקלאות) העתיד.
ולקחת מראשית. בנ"י נק' ראשית לפי שנותנין הראשית אל הבורא ית"ש. ועמלק ראשית גוים שלוקח לעצמו הראשית לכן אחריתו ע' אובד. וכ' בראשית ברא בתורה שנק' ראשית דרכו שמלמדת להתדבק בראשית. ונתקיים בבנ"י בפועל ראשית תבואתו שמעלין אליו הראשית. כי כל מה שברא הקב"ה לכבודו. לכן יש כל אלה השינוים בזמנים ובנ"י מתפללין ג' תפלות בכל שינוי הזמן נעשה התחדשות שיבין האדם שהכל מהבורא ית"ש שמשנה עתים. וכמו כן ראשית הצמחים בכל שנה ושנה הכל עדות אל הבורא אשר לו הראשית והאחרית [שפת אמת, כי תבוא, תרס"א]:
פרשת כי תצא מסתיימת בזכירת עמלק. כי תבוא מתחילה במצוות הביכורים. לחקלאים לא צריך להסביר את טעם מצוות הביכורים. האמירה שלה ברורה. לאחר חודשי עבודה קשה, לקחת את הפרי הראשון ולהקדישו לקב"ה. אין משמעותי מזה. החקלאי חש גם את שינויי העונות ומחזוריותן באופן מורגש יותר. אלא, שדווקא תחושה זו עם החיבור לאדמה יכולה להביא בדיוק את הפעולה ההפוכה מהקרבה לבורא, התחושה כי העולם חוזר על עצמו שוב ושוב במין גלגל אינסופי ומוחלט שאין דרך לצאת ממנו ולכן גם אין שום דבר מעבר לו.
הכל תלוי מה אתה עושה עם ה"ראשית שלך", אומר ה'שפת אמת'. לקחת אותה לעצמך ולהיות עמלק, או לתת אותה לקב"ה. נתינה כזאת מוציאה אותך מהחוקיות הטבעית המדכאת. מאפשרת התחדשות. מאפשרת גילוי של האחדות במציאות. אין טבע נפרד וקודש נפרד. הכל אחד. ולכן גם אפשר לשנות. לחזור בתשובה. ניתן לצאת מהחוקיות שנראית קבועה. זה האופי שלי? אפשר להשתנות. איך? לחפש את נקודת הראשית. את הכוחות שלי, את היכולות שלי וקודם כל להשתמש בהם לטוב. לא לחינם עצים הנותנים פרי הם סימן הגאולה המובהק.
שבת שלום
איתן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה