בס"ד
השקט שיש למילואימניקים ג'ובניקים כמוני (או "לוחם רפואה" כדי שיישמע טוב יותר) בתוספת תחילתה שנת לימודים וחודש אלול יחד מביאים אותי להתבוננות עמוקה פנימה (טוב, היו עוד כמה אירועים שדחפו לזה, אבל לא כאן המקום…). אני מרגיש בעצמי שהעניין העיקרי שדוחף או מפריע בימים האלה, או בכל סיטואציה אחרת של משוב עצמי, היא היכולת באמת לעשות שינוי. לפעמים אנחנו נסחפים אחרי ההתרגשות, המאורעות, החגים והתפילות ונכנסים לאווירת אמונה חזקה מאוד ביכולת שלנו לשנות ולהשתנות. ויש פעמים שדווקא ההתבוננות אחורה, אל כל הנסיונות לשינוי שלא צלחו יכולה להביא לייאוש ואי אמונה ביכולת הזאת. להשתנות.
עמוק יותר. גם אם אצליח לתקן, להשתנות, להשתפר אל העתיד, העבר יושב עלי כמו משקולת ומגמד את ההצלחות שלי. הזכרונות יושבים שם ולא מרפים. צוחקים על המאמצים לשינוי. אומרים לי מי אני באמת. האיש של העבר. עושה כמה קולות של כוונה לפני ראש השנה יום כיפור.
ויש שנים, ויש מצבים, שמצליחים יותר לעשות, להתגבר, להתקדם. יש פעמים שרק מצליחים להוציא איזו צעקה פנימית של רצון לפרוץ את המחיצות החונקות האלה. ויש פעמים שגם את זה לא מצליחים. באמת שרוצים. אבל החסימה כל כך גדולה שלא יוצא כלום. אני רוצה לצעוק שינוי ולא מצליח.
אני חושב שכל המצבים האלה הם תשובה. תנועת חזרה לעצמי. למי שאני באמת. גם עצם המחשבה שאני רוצה. התנועה התחילה, נוצרה בעולם. לכן, אין באמת מקום לייאוש גם במצבים החסומים, גם כשאין כח. לעצור. לחשוב. ואם אפשר - לצעוק. לכו למילואים - זה עוזר… :)
בפסוק צעקה הנערה כו' מוכח שכל שיכול להנצל ע"י צעקה מיחשב רצון והקב"ה שומע תפלת כל פה. ואף שנראה לפעמים שאין יכול לצעוק. מ"מ אם האדם מוכן לצעוק בכל לבו על זה נאמר טרם יקראו כו'. ואדרבא צעקה זו נשמעת יותר… והטעם נראה כיוון שממאן בזה בכל כחו ורוצה לצעוק ואינו יכול. עי"ז הצעקה הולכת בכל מקום... [שפת אמת, כי תצא, תרל"ד]:
הרהור תשובה, הרי הוא כתשובה. גם כשלא מצליחים לבטא. או אפילו, אומר ה'שפת אמת', דווקא יותר כשלא מצליחים לבטא. כשכל הבפנים שלי רוצה לצעוק, רוצה שינוי, אבל לא יכול, זה מצב בו אדם מתכוון בכל ליבו לתשובה. הוא עוד ימצא את הדרך להתגבר על המניעות, אבל גם עכשיו, במצבו זה, שהצעקה לא יוצאת ממנו, דופקת בתוך לוחות ליבו, הקב"ה שומע תפילתו.
בפרשה מופיעה גם מצוות הייבום. תחיית המתים. קריאת שמו של המת שלא ייעלם מן העולם. מסביר הרב שרקי שכך גם היא התשובה. פועלת על תיקון העבר. גם המעשים הפחות טובים שעשיתי הובילו אותי לתשובה, כך שבאופן רטרואקטיבי גיליתי את הטוב שבהם. כך נהפכות עבירות לזכויות. כך אני יכול סוף סוף להשלים עם עצמי.
שבת שלום של שקט,
איתן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה