בס"ד
אפשר היה להמחיז את הסיטואציה כמו לפני קרב יריות במערבון. המתח, המבטים, השאלה מי ישלוף ראשון, מי יפגע, מי יוכרע… וזה בסך הכל היה סביב שימוש בטלפון בשיעור…
סיטואציות כאלה של מתח מובנות באותם המקומות בהם מתקיימת היררכיה. יש מי שקובע את הגבולות ויש מי שנדרש לעמוד בהם. כשמדובר בחוקי המדינה, הצבא או בחוקים של מקום העבודה הדברים יותר ברורים. גם במקומות האלה הגבולות נחצים, אבל מתוך לקיחת סיכון של נשיאה בתוצאות. ככל שהמסגרת קטנה יותר, אינטימית יותר, מבוססת על קרבה ואהבה, נושא הגבולות הופך להיות טעון יותר, מבלבל יותר. איך אפשר לערב רגשות מופשטים עם כללים נוקשים וחוקים ברורים?
הרי אני הורה / מורה אוהב שרוצה לחנך בנחת, להסביר, לדבר… אבל אני גם הורה / מורה שמאמין בכך שחייבים להיות גבולות כלשהם. גבול שעושה את הדברים ברורים לכולם, גבול ששומר, גבול כדי לא יותר מדי לפנק, לאפשר לפתח עמידות, לפתח גמישות… את כל זה אני מבין בשכל. אבל כשהדברים מגיעים לידי התנגשות בעולם המציאות, זה כבר לא כל כך קל. הרבה פעמים לוותר נראית האופציה הנכונה יותר. ובראש מתחיל פלפול. אם אני לא אציב את הגבול עכשיו, אז הקשר יהיה יותר טוב, ואז אחר כך אני אצליח לחנך בזכות הקשר הזה… איך אומרים "עד כאן דבריו של יצר הרע" ולפעמים גם דבריו של יצר העצלנות ובמקרה הגרוע ביותר של היאוש.
אחרי שנים לא מעטות כהורה ומורה אני מבין שדווקא שתי ה"התגלויות" השונות; זו של בעל התפקיד וזו האישית, לא רק שלא מבלבלות, אלא, דווקא משלימות ומחברות. כשמכירים, מקבלים יותר את הגבול, יש פניות בנפש לקבל את הגבול. ולפעמים אפשר אפילו להרגיש שהגבול ניתן באהבה.
"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"
ידועה ההבחנה כי המטרה היא לא השראת השכינה במקדש, אלא, בעם ישראל. ושכנתי בתוכם ולא בתוכו. המשכן והמקדש הם מקומות המפגש בין הבורא לנברא. למפגש, להתגלות, ישנם שני צדדים. כמו שבני אדם מציגים את הדמות הלא - אישית שלהם, אלא כבעלי תפקיד, מורה, נהג אוטובוס, כך הקב"ה מופיע בעולם דרך הטבע באופן נסתר. וכמו שבני אדם מופיעים גם כאישיות פרטית, כך הקב"ה מופיע כאשר הוא מדבר.
ובא המשכן ללמד ששתי ההתגלויות הן אחד. הדיבור יוצא מבין שני הכרובים, מתוך המקום הכי קדוש המוגן בגבולות רבים. גבולות של טהרה, גבולות של זמן, גבולות של בני אדם. גבולות שהעובר עליהם חייב מיתה! מקום שדווקא בו, עם כל הגבולות, נראות שתי דמויות של זכר ונקבה שפניהם זה אל זה. דמויות שמראות אהבה.
עם גבולות של אהבה נוכל להפגש באמת.
שבת שלום,
איתן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה